שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה

או"ח סימן תקפה — סדר התקיעות מיושב

א

תקפה סדר התקיעות מיושב ובו י"א סעיפים:

א צריך לתקוע מעומדא שנאמרב יום תרועה יהיה לכם ולהלן הוא אומרג וספרתם לכם מה לכם האמור שם מעומד כמו שנתבאר בסי' תפ"טד אף כאן מעומדה ולפיכך לא יסמוך על שום דבר בענין שאם ינטל אותו דבר שסמך עליו היה נופלו שאין זו עמידה אלא סמיכהז ומכל מקום אם עבר ותקע אפילו מיושב יצאח ואין צריך לחזור ולתקוע מעומד לפי שעמידה זו אינה אלא מדברי סופרים כמו שנתבאר בסי' ח'ט ובסי' תפ"טי ע"ש:

הערות (10)
  1. א. הגהת סמ"ק סי' צב אות ה. טור ושו"ע ס"א. וראה ארחות חיים הל' ציצית סי' כז, בשם ה ירושלמי (לעמוד לשרת כו' בעשותנו המצות).
  2. ב. במדבר כט, א.
  3. ג. ויקרא כג, טו.
  4. ד. סעיף ד.
  5. ה. הגהת סמ"ק שם. טור ולבוש ס"א. ט"ז סק"א.
  6. ו. מהרי"ל הל' שופר (ע' רפח). דרכי משה ס"ק א. מ"א סק"א. וראה גם לעיל סי' צד סוף ס"ח. לקמן סי' תרז ס"ז.
  7. ז. ראה מ"א סי' קמא סק"ב. רמ"א חו"מ סי' יז סוף ס"א ובנו"כ שם.
  8. ח. מ"א סק"א.
  9. ט. סעיף ד.
  10. י. סעיף ד.

ב

ב השומעין התקיעות אף על פי שעדיין לא יצאו ידי חובתןיא אף על פי כן אינן צריכים לעמודיב:

הערות (2)
  1. יא. היינו כשלא שמע בתפלת מעומד ועתה בא לשמוע. ראה לבוש ס"א. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א סוף סק"א.
  2. יב. רי"ף ר"ה פ"ד (י, ב). רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"י. הגהת סמ"ק שם.

ג

ג נוהגים לתקוע על הבימהיג במקום שקוריןיד וראוי ליתן לתקוע לצדיק והגון ובלבד שלא יהא מחלוקת בדברטו:

הערות (3)
  1. יג. דרכי משה ס"ק א. רמ"א ס"א. וראה לקמן סי' תקצב ס"ט (שהוא מפני כבוד הצבור). העו"ב תרלט ע' 14.
  2. יד. רמ"א שם. וראה לקו"ש חל"ט ע' 43 הערה 1.
  3. טו. עטרת זקנים בשם ספר חסידים סי' תשסא.

ד

ד קודם שיתקע יברךטז מעומדיז אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר ולא יאמר בקול שופר דמשמע לציית לקול השופריח ולמה אין מברכין לתקוע בשופר לפי שהתקיעה אינה עיקר המצוה אלא שמיעת קול שופר הוא עיקר המצוהיט שהרי התוקע ולא שמע קול שופר לא יצאכ כמו ש[י]תבאר בסי' תקפ"זכא ע"ש ומכל מקום אם עבר או טעה ובירך לתקוע בשופרכב או על תקיעת שופרכג יצא:

הערות (8)
  1. טז. סדר רב עמרם גאון. רי"ף ורמב"ם שם. ראבי"ה סי' תקלד בשם הירושלמי. טור ושו"ע ס"ב.
  2. יז. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"י. וראה גם לעיל סי' ח ס"ג, וש"נ.
  3. יח. ב"ח ד"ה ומ"ש יברך. ט"ז סק"ב. מ"א סק"ב.
  4. יט. ראב"ן סי' לה. ראבי"ה שם. רא"ש פ"ד סוס"י י. טור ולבוש ס"ב. עולת שבת סק"א. ט"ז סק"ב. וראה לקמן תקפו ס"ד. סי' תקפח ס"ו (במוסגר) וס"ז. קובץ כינוס תורה ח"ג ע' סז. פעמי יעקב מא ע' קיד.
  5. כ. ראב"ן וראבי"ה ורא"ש שם. טור ולבוש שם.
  6. כא. ס"ב-ג.
  7. כב. ב"ח שם. מ"א שם.
  8. כג. ראה רא"ש שם בשם ר"ת. לעיל סי' תלב ס"ד.

ה

ה ואחר ברכה זו יברך שהחיינוכד לפי שהיא מצוה הבא[ה] מזמן לזמןכה ואחד התוקע לעצמו ואחד מי שיצא ידי חובתו ותוקע להוציא אחרים ידי חובתן מברך שתי ברכות אלוכו במה דברים אמורים כשאין השומע יודע לברך אבל אם הוא יודע לברך יברך בעצמוכז ולא ישמע ממי שכבר יצא ידי חובתו כמו שנתבאר בסי' רע"גכח ע"ש:

הערות (5)
  1. כד. סדר רב עמרם גאון. ראבי"ה שם בשם הירושלמי. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"י. טור ושו"ע ס"ב.
  2. כה. עירובין מ, ב. רמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ט. וכדלעיל סי' תלב ס"ג וש"נ.
  3. כו. רמ"א ס"ב. ב"י ד"ה כתב הרמב"ם.
  4. כז. מ"א סק"ג.
  5. כח. סעיף ו.

ו

ו ואחר שבירך שתי ברכות אלו יתקע תשר"ת ג' פעמים ותש"ת ג' פעמים ותר"ת ג' פעמיםכט כמו שיתבאר בסי' תק"צל ע"ש.

מי שנסתפק לו אם שמע קול שופר ביום ראשון של ראש השנה שהוא מן התורה צריך לתקוע אבל לא יברך שספק ברכות להקל ואם הוא ביום שני שאינו אלא מדברי סופרים אין צריך לתקועלא דספק דברי סופרים להקל.

טובלב לתקוע בצד ימיןלג של פיולד אם אפשר לו בכךלה משום שנאמרלו והשטן עומד על ימינו והתקיעה מערבבת השטןלז:

הערות (9)
  1. כט. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"ג. טור ושו"ע ס"ב.
  2. ל. ס"א-ב.
  3. לא. כנסת הגדולה הגה"ט. מ"א סוף סק"ג.
  4. לב. בקונטרס השלחן כתב שכאן מתחיל ס"ז.
  5. לג. מנהגים (טירנא) ר"ה (ע' צו). רמ"א ס"ב.
  6. לד. מ"א סק"ד.
  7. לה. רמ"א שם.
  8. לו. זכריה ג, א. מנהגים שם. מ"א שם.
  9. לז. ראה ר"ה טז, רע"ב. לקמן סי' תקצב ס"ז (במוסגר). משנה ברורה שעה"צ אות יח. לקו"ש חכ"ד ע' 223 והערה 18. שלחן המלך ח"ב ע' קצג-קצד.

ז

ז וטוב שיעמיד פה השופר למעלהלח ולא יטנו לצדדיםלט שנאמרמ עלה אלהים בתרועה וגו':

הערות (3)
  1. לח. רוקח סוס"י רא. מהרי"ל הל' שופר (ע' רפח). רמ"א ס"ב.
  2. לט. מ"א סק"ה.
  3. מ. תהלים מז, ו.

ח

ח אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים כל השלשים תקיעות יתקע אחר תחתיו ואם גם השני אינו יכול להשלים ישלים אחר תחתיו וכן לעולם וכולם אינם צריכים לברך לפי שכבר נפטרו כולם בברכת הראשוןמא ואפילו אם הראשון לא היה יכול לתקוע אפילו תקיעה אחתמב אעפ"כ לא היתה ברכתו לבטלהמג כיון שכוונתו היתה בברכתו להוציא כל השומעין וא"כ התוקעין אחרונים וכל הקהל ששמעו ברכתו אינם צריכים עוד לברךמד.

אבל אם בא לתקוע תחתיו מי שלא שמע ברכתו צריך לברך קודם שיתקעמה שהרי הוא לא יצא בברכת הראשון:

הערות (5)
  1. מא. מ"מ פ"ג הי"א בשם רבנו האי. ראבי"ה סי' תקנב (ע' 263) בשם כמה פוסקים. רא"ש פ"ד סוס"י יא. טור בשם ר"י. שו"ע ס"ג.
  2. מב. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
  3. מג. טור ושו"ע שם.
  4. מד. ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבנו וברכה. לבוש ס"ג.
  5. מה. ב"י סוד"ה ואם. וראה לעיל סי' רסג קו"א סק"ה סוד"ה ומיהו.

ט

ט במה דברים אמורים כשתוקע זה לא יצא עדיין ידי חובתו שלא שמע עדיין כל התקיעות אבל אם כבר יצא ידי חובתו ששמע כבר כל התקיעות בבית הכנסת אחרת אינו צריך לברך קודם שיתקע שהרי הצבור שמעו כבר הברכה מן התוקע הראשוןמו:

הערות (1)
  1. מו. עולת שבת ס"ב. אליה זוטא סק"ד. וכ"ה לעיל תלב ס"ט וקו"א שם ס"ק ב (שמוכיח מכאן גם לענין בדיקת חמץ), ודעה הא' דלעיל סי' רסג סט"ו וקו"א ס"ק ה. וראה דעה הב' שם, שגם המחויב לתקוע להם מדין ערבות חייב בברכה (אף שהם כבר בירכו). ומסיק שלא למחות ביד המברכות בהדלקת הנרות, משא"כ בשופר ובדיקת חמץ שאין שם מנהג יש לנהוג שאין לברך. ועוד אופן מבואר לעיל סי' תלב בקו"א שם בהג"ה, שמה שהתוקע כבר שמע התקיעות עם הברכה מועיל גם לתקיעות אלו. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ב ע' לח. ו ע' נו.

י

י נוהגין שהמתפלל שחרית מקרא סדר התקיעות לפני התוקע מלה במלה כדי שלא יטעה בתקיעותיו ומנהג יפה הואמז ועיין בסי' תק"צמח:

הערות (2)
  1. מז. דרכי משה ס"ק ב. רמ"א ס"ד. מ"א סקי"א. ומנהג חב"ד שאינו מקריא בדיבור אלא מורה באצבעו בסידור (ספר המנהגים - חב"ד ע' 56).
  2. מח. ס"טו-יט (אם טעה בסדר התקיעות).

יא

יא (אסור ליטול שכר לתקוע שופר בראש השנה אפילו שכרוהו מערב יו"ט לפי שהוא נוטל שכר יו"טמט ואסור מטעם שנתבאר בסי' ש"ונ ע"ש ואם נטל אינו רואה סימן ברכהנא מאותו שכרנב לעולם):

הערות (4)
  1. מט. טור בשם אחיו ה"ר יחיאל ( ר"ח). מרדכי כתובות רמז קפט בשם ה"ר ברוך.
  2. נ. סעיף יא. ושם הביא שיש אומרים שבמקום מצוה לא גזרו (כדעת המרדכי כתובות רמז קפט בשם ה"ר שמואל) ושכן המנהג להקל. וראה גם לעיל סי' תקכו סי"ד. וראה חקרי הלכות ח"א לב, ב.
  3. נא. פסחים נ, ב (שכר המתורגמנין). ב"י ד"ה ולא ידעתי (לדעת המתירים). שו"ע ס"ה. מ"א ס"ק יב (לדעת המתירים). וכ"ה לעיל סי' שו (לדעת המתירים).
  4. נב. ראה לעיל סי' רנא ס"א. סי' תסח ס"ג וש"נ.