או"ח סימן תקכג — דינים הנוהגים בבהמות ביום טוב

תקכג דינים הנוהגים בבהמות ביום טוב ובו ד' סעיפים:

א זבובים הנתלים בבהמה מותר להסירן ממנה ביו"ט אע"פ שעל ידי כן נעשה בה חבורה^א מכל מקום כיון שהוא אינו מתכוין לעשות חבורה מותר^ב כיון שזהו דבר שאינו מוכרח שיעשה בה חבורה שהרי לפעמים אין חבורה נעשה על ידי כך^ג:

ב אין מגרדין הבהמה במגרדת ביו"ט מפני שמשרת שער^ד וחייב משום גוזז^ה ואף על פי שהוא אינו מתכוין להשיר שער מכל מקום כיון שהוא דבר מוכרח דכשמגרד במגרדת הוא משיר שער הרי זה אסור^ו כמו שנתבאר בסימן ש"כ^ז ע"ש:

ג אין מילדין את הבהמה ביו"ט^ח דהיינו שאסור למשוך הולד מן הרחם^ט אבל מסעידין אותה^י בלידתה דהיינו שאוחז בולד שלא יפול לארץ^יא ונופח לו בחוטמו ונותן לו דד לתוך פיו^יב:

ד בהמה טהורה שריחקה ולדה מותר לזלף עליו מי שלייתה (פירוש^יג ששורין את השליא במים) וליתן מלא אגרוף מלח ברחמה כדי שיכאוב לה ותזכור צער הלידה ותרחם עליו אבל אסור לעשות כן לבהמה טמאה^יד לפי שהוא טורח ביו"ט בחנם^טו שאין זה מועיל כלום לבהמה טמאה^טז שאינה מקרבתו לעולם אחר שריחקתו^יז: