או"ח סימן תקכב — קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב

תקכב קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב ובו ד' סעיפים:

א הסומא^א והזקן^ב אין יוצאים במקל לא לרשות הרבים ולא לכרמלית^ג מפני שהוא דרך חול וזלזול ליו"ט^ד כיון שאפשר לו להלך בלא מקל זה ואינו נוטלו אלא לתקן ולישר פסיעותיו^ה.

וכן אין הרועה יוצא בתרמילו^ו לא לרשות הרבים ולא לכרמלית מפני שהוא דרך חול וזלזול ליום טוב:

ב הקיטע ומי שנכווצו גידי שוקיו והחולה דינם ביום טוב כמו בשבת^ז כמו שנתבאר בסימן ש"א^ח:

ג מותר להוציא אדם לרשות הרבים^ט אע"פ שהוא יכול לילך בעצמו^י ואינו נושאו אלא כדי שלא ידחקוהו בני השוק או כדי שלא יטפנו בגדיו^יא או במקום שהוא מבעית לילך בעצמו שלא יפול^יב כיון שיש צורך קצת בהוצאה זו מותר להוציאו ביו"ט כמו שנתבאר בסי' תקי"ח^יג.

אבל אסור להוציאו על הכסא^יד דהיינו שהוא יושב בקתדרא ובני אדם טוענין אותה^טו מפני שהוא דרך חול וזלזול ליו"ט^טז ואם הוא אדם שרבים צריכים אליו^יז ביו"ט לשמוע חכמתו^יח או שהוא הולך לפקח על עסקי רבים^יט מותר להוציאו בכסא אפילו על הכתף (פירוש שבני אדם נושאין הכסא על כתפם דרך פרהסיא^כ) ובתוך אפריון^כא:

ד אין מנהיגין את הבהמה במקל^כב אפילו בתוך מבוי המעורב אם רבים מצויים שם^כג ואפילו הזמין המקל מערב יו"ט וייחדו לכך^כד שאין כאן איסור לא משום הוצאה^כה ולא משום טלטול עצים^כו (עיין סי' תק"ב^כז) מכל מקום אסור מפני מראית העין שנראה כמוליכה למקום רחוק למוכרה שם שהוא צריך להנהיגה הרבה^כח ולכך הוא מנהיגה במקל: