או"ח סימן תפג — דין מי שאין לו יין

תפג דין מי שאין לו יין ובו ו' סעיפים:

א מי שאין לו יין^א ולא שום משקה שהוא חמר מדינה^ב יקדש על הפת קודם אמירת ההגדה וקודם קידוש יבצע מצה האמצעית לשנים^ג חציה יצניע לאפיקומן^ד וחציה ישים בין שתי השלימות ויאחז שלשתן בידו דהיינו שיאחז בעליונה מלמעלה ובתחתונה מלמטה והפרוסה ביניהן ויברך המוציא ואח"כ יכול להשמיט ידו מתחת התחתונה ויניח שתי ידיו^ה על גבי העליונה ויאמר קידוש היום ושהחיינו ואם חל במוצאי שבת אומר יקנה"ז^ו ואח"כ יאחז בעליונה ובפרוסה שתחתיה ויברך על אכילת מצה ויבצע משתיהן יחד ויאכל כזית מזו וכזית מזו כמו שנתבאר בסי' תע"ה^ז עיין שם הטעם לכל זה.

ולמה אינו מברך על אכילת מצה מיד אחר המוציא לפי שקידוש היום הוא תדיר יותר מברכת על אכילת מצה^ח שהוא נוהג בכל יו"ט ושבת וכל התדיר מחבירו קודם את חבירו^ט:

ב ואחר שאכל השני כזיתים מצה לא יאכל יותר קודם אמירת ההגדה אלא מיד יקח ירקות ויאכלם בטיבול^י ויברך עליהם בורא פרי האדמה^יא אם הם ממיני ירקות שאין דרך ללפת בהם את הפת שאין ברכת הפת פוטרתם עיין סימן קע"ז^יב ואחר כך אומר מה נשתנה וכל ההגדה עד סוף ברכת גאל ישראל^יג ואחר כך מברך על המרור ואוכל אח"כ^יד הכריכה^טו.

ולמה אינו אוכל המרור מיד אחר אכילת המצה קודם ההגדה לפי שמן הדין אין נכון כלל לאכול מצה ומרור קודם ההגדה^טז (שהרי במצות ההגדה נאמר^יז והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה ודרשו חכמים^יח בעבור זה בעבור מצה ומרור המונחים לפניך ואם כבר אכל מהם האיך שייך לומר בעבור זה^יט) אלא שמצה מוכרח הוא לאוכלה קודם ההגדה כיון שצריך הוא לקדש על הפת^כ ואי אפשר לו לקדש אחר ההגדה לפי שלא יוכל לאכול הירקות קודם ההגדה שאסור לטעום כלום קודם קידוש^כא:

ג ואחר הכריכה אוכל כל סעודתו ואח"כ אפיקומן וברכת המזון וגומר ההלל וההגדה ולא יאמר הברכה שבחתימת יהללוך^כב או שבחתימת ישתבח^כג לפי שהברכה זו לא נתקנה בליל פסח אלא על הכוס^כד משא"כ ברכת אשר גאלנו שמברך אותה אף בלא כוס לפי שנתקנה כנגד ברכת שעשה נסים לאבותינו^כה שמברכין על כל הנסים^כו בלא כוס:

ד וכל זה כשאין לו יין כלל ולא שום משקה שהוא חמר מדינה אבל אם יש לו כוס אחד יין^כז או חמר מדינה^כח יקדש עליו ולא יקדש על הפת אף אם בשאר ימים טובים ושבתות הוא מקדש על הפת^כט מכל מקום בלילה זה כשתקנו חכמים ד' כוסות תיקנו לקדש על היין ולא על הפת^ל:

ה ואם יש לו שני כוסות יקדש על הראשון ואח"כ יאמר ההגדה בלא כוס וברכת המזון יברך על כוס השני^לא.

ואף שאין מעבירין על המצות^לב והיה ראוי לומר ההגדה על כוס שני מכל מקום כיון שתקנו חכמים^לג בליל זה כוס לברכת המזון וכוס להגדה ושני כוסות הללו שקולין הן ששניהם מתקנת חכמים בלילה זה א"כ כשלא נשאר לו רק כוס אחד ראוי יותר לברך עליו ברכת המזון שאף בלא תקנה זו יש אומרים שכל ברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד כמו שנתבאר בסי' קפ"ב^לד.

אבל כשאין לו רק כוס אחד בלבד מקדש עליו ואינו מניחו לברכת המזון ומקדש על הפת לפי שיש אומרים שאין מקדשין על הפת כלל כמו שנתבאר בסי' ער"ב^לה:

ו ואם יש לו ג' כוסות מקדש על אחד ואומר ההגדה על אחד וברכת המזון על אחד^לו ואינו מניח אחד להלל שלאחר ברכת המזון (כדי לומר עליו יהללוך^לז) לפי שאין מעבירין על המצות.

ואם יש לו ארבע כוסות ישתה כולם בליל ראשון ולא יניח אחד מהם לליל שני לפי שליל ראשון הוא עיקר^לח שאנו בקיאין בקביעת החודש ויודעין אנו שיום ראשון הוא קודש והשני חול ואין אנו נוהגין בו קודש אלא כדי שלא לזלזל במנהג אבותינו^לט: