ב
ב ואחר שאכל השני כזיתים מצה לא יאכל יותר קודם אמירת ההגדה אלא מיד יקח ירקות ויאכלם בטיבולי ויברך עליהם בורא פרי האדמהיא אם הם ממיני ירקות שאין דרך ללפת בהם את הפת שאין ברכת הפת פוטרתם עיין סימן קע"זיב ואחר כך אומר מה נשתנה וכל ההגדה עד סוף ברכת גאל ישראליג ואחר כך מברך על המרור ואוכל אח"כיד הכריכהטו.
ולמה אינו אוכל המרור מיד אחר אכילת המצה קודם ההגדה לפי שמן הדין אין נכון כלל לאכול מצה ומרור קודם ההגדהטז (שהרי במצות ההגדה נאמריז והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה ודרשו חכמיםיח בעבור זה בעבור מצה ומרור המונחים לפניך ואם כבר אכל מהם האיך שייך לומר בעבור זהיט) אלא שמצה מוכרח הוא לאוכלה קודם ההגדה כיון שצריך הוא לקדש על הפתכ ואי אפשר לו לקדש אחר ההגדה לפי שלא יוכל לאכול הירקות קודם ההגדה שאסור לטעום כלום קודם קידושכא:
הערות
- י. רי"ף שם. טור ושו"ע.
- יא. לבוש. מ"א סק"ב.
- יב. סעיף ב.
- יג. רי"ף שם. טור ושו"ע. וראה מ"א ריש הסי'.
- יד. אוצ"ל: ואח"כ.
- טו. רי"ף שם. טור ושו"ע.
- טז. רב נטרונאי גאון הובא ב טור. ב"י ד"ה ומ"ש וכן.
- יז. שמות יג, ח.
- יח. מכילתא פ' בא פי"ז ד"ה והגדת. וראה גם לעיל סי' תעא סוף ס"י. סי' תעג ס"כ.
- יט. תרומת הדשן סי' קכה. מ"א סי' תעא סק"ז. וראה גם לעיל סי' תעא סוף ס"י.
- כ. ראה ב"ח ד"ה וליסליק.
- כא. פר"ח .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.