או"ח סימן שסא — דין גג הסמוך לרשות הרבים
א
שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים ובו ו' סעיפים:
א גג הסמוך לרשות הרביםא ואינו גבוה י' טפחיםב בצדו שברשות הרבים ובשאר צדדין שבחצר הוא גבוה עשרהג רשות היחיד גמורה היא מן התורהד.
ואף על פי כן הואיל והוא בתוך עשרה לרשות הרבים ורבים משתמשים בו שמניחים בו כובעים וכלים קטניםה הרי זה כרשות הרבים ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו עד שיעשה לו סולם קבוע מחצירוז שאז גילה דעתו שסילק לגג זה מכח רשות הרבים אלא נוח לו להשתמש בעצמו עליוח אבל סולם עראי אין כאן סילוק שכיון שסופו ליטול הסולם כמו שאינו הואט:
הערות (9)
- א. רב נחמן אמר שמואל עירובין פד , ב. טור ושו"ע ס"א.
- ב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- ג. רשב"א בעבודת הקדש שער ג ריש ס"א. הובא ב מ"מ הל' שבת פי"ד ה"ט. שו"ע שם.
- ד. עבודת הקדש ומ"מ שם. והיינו אף שחצר שנפרצה במילואה לרה"ר לא הוי רה"י מה"ת כדלקמן סעיף הבא. וראה שו"ת שערי ציון ס"ד ענף ד סי"ג.
- ה. רב פפא שם . רמב"ם פי"ד ה"ט. עבודת הקדש ומ"מ ושו"ע שם. מ"א ס"ק ב.
- ו. עבודת הקדש ומ"מ ושו"ע שם (משא"כ בגג עצמו. ראה דרכי משה ס"ק א).
- ז. רב נחמן אמר שמואל שם. טור ושו"ע שם.
- ח. רש"י שם ד"ה סולם קבוע. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק ג. וראה לעיל סי' שנג קו"א ס"ק ב.
- ט. רש"י שם ד"ה סולם ארעי. ט"ז שם. וראה לקמן סי' שעב סי"א.
ב
ג
ג אבל אם מצדו שברשות הרבים הוא גבוה אפילו סולם אין צריךיב.
אבל אם אינו גבוה עשרה בין מצד רשות הרבים בין מצד החצריג אף על פי שהבית שבתוכו יש בו י' טפחים אינו נקראת על הגג רשות היחיד אלא כרמלית הוא ואין סולם מועיל לו כלליד:
הערות (3)
- יב. הגהות אשרי עירובין פ"ח ס"ו. הובא בב"י ד"ה גג הסמוך. לבוש ס"א.
- יג. תוס' שם. רש"י שם ד"ה לאו משום. ב"י שם. מ"א ס"ק א. (וצ"ע למה אינו ניתר במחיצות החצר סביב. עי' תוס' וסוס"י שנז, גבי ביב שבין החצר לרה"ר שדינו כחורי רה"י). וראה שו"ת שערי ציון שם.
- יד. (ובמ"א ס"ק א יש טעות סופר) . וכ"ה בתוספת שבת ס"ק א (ופסק כר"ת בתוס' והגהות אשרי שם דמועיל סולם) ופרי מגדים שם (ורוצה לחלק אם מכתפים עליו). וראה כף החיים ס"ק ה. מ"מ וציונים. וראה לעיל סי' שמה סכ"ג ב' דיעות אם רה"י שבתוך הבית עולה עד לרקיע (גם על הגג).
ד
ד חצר שנפרצהטו במילואה או ביתר מעשר אמותטז לרשות הרבים מקום מחיצהיז נידון כצדי רשות הרבים שהן כרמלית ומותר לטלטל מתוך החצר למקום המחיצהיח אבל לא לרשות הרביםיט ולא לרשות היחידכ ולא לחוץ לד' אמות מפני שתוך החצר שנפרצה לרשות הרבים נעשה גם כן כרמליתכא שהרי הוא כקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים שנתבאר בסי' שמ"הכב.
ואם נפרצה לכרמלית הרי הוא כרמלית מדברי סופרים (ואף על פי כן אף שהוא רשות היחיד מן התורהכג מותר לטלטל ממנו לכרמלית גמורהכד מטעם שנתבאר בסי' שמ"וכה).
אבל אם הפרצה היא פחות מעשר ואינה במילואה אינה אוסרת מפני שהיא כפתחכו:
הערות (12)
- טו. משנה עירובין צד, א וכחכמים. טור ושו"ע ס"ב.
- טז. רש"י שם ד"ה חצר שנפרצה. טור ושו"ע שם.
- יז. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- יח. ראה ב"י סי' שעד .
- יט. משנה שם.
- כ. רש"י שם ד"ה פטור.
- כא. כדלעיל סי' שמה ס"ו וש"נ.
- כב. סעיף כ.
- כג. כדלעיל סי' שמה ס"ו.
- כד. תוס' שבת דף ט , א ד"ה אע"ג. ב"י סי' שעד ד"ה ומ"ש או לכרמלית . דלא כמ"א שם ס"ק ג. וכ"מ בסי' שסה ס"ד ודו"ק.
- כה. סעיף ו-ז.
- כו. עולת שבת ס"ק ב. וכדלקמן סי' שסב סי"ח וש"נ. ולענין מקום מחיצה ראה לעיל סי' שנח סכ"א שחודו הפנימי יורד וסותם, וש"נ.
ה
ה אם נפרצה בקרן זוית ממש דהיינו שהפרצה תופסת משתי רוחותיה אצל הזויות אפילו בפחות מעשר אסור לפי שאין דרך לעשות פתח בקרן זויתכז.
וכן בית שנפרץ בקרן זוית ממשכח לרשות הרבים או לכרמליתכט אפילו בפחות מעשר אסור אם גם הקירוי נפרץ מעל הזוית עד שהנשאר הוא באלכסון מכותל זה לכותל שאצלו שאז אין אומרים בו פי תקרה יורד וסותםל לפי שהטעם שאומרים פי תקרה יורד וסותם הוא משום שדומה לפתח ובקרן זוית אין דרך לעשות שם פתח כלללא.
אבל פתח שאינה בקרן זוית אומרים בה פי תקרה יורד וסותם אפילו היא יתירה מעשרלב רק שאינה במילואהלג.
ויש אומריםלד שאפילו היא במילואה אפילו נפרצו ב' מחיצות זו אצל זו במילואםלה ונשאר קירוי עליהם אומרים בו פי תקרה יורד וסותם אם נשאר שם ב' מחיצות דבוקות זו בזולו אבל אם נפרצו ב' מחיצות זו כנגד זו במילואה או ביותר מעשרה ונשאר ב' מחיצות שלימות זו כנגד זולז כיון שיש ביניהם פילושלח וקפנדריאלט מפרצה זו לפרצה שכנגדה אין אומרים בהן פי תקרה יורד וסותם וכן עיקרמ ואף על פי כן טוב לחוש לסברא הראשונהמא כמו שנתבאר בסי' שמ"ומב:
הערות (16)
- כז. משנה עירובין צד, א כפירוש רב שם רע"ב. רש"י שם ד"ה כגון וד"ה דפיתחא. טור ושו"ע ס"ב. מ"א ס"ק ד. וראה גם לקמן סי' שעג.
- כח. משנה שם כפירוש רב שם ע"ב. טור ושו"ע שם.
- כט. דהכי מוקי לה למתניתין רב שם צה, א. תוס' שם ד"ה ושמואל.
- ל. תוס' שם ד"ה בשתי וד"ה וקירויו. רא"ש שם פ"ט ס"ג. טור ושו"ע שם.
- לא. תוס' שם ד"ה בשתי. רא"ש שם. ב"י ד"ה ואם נפרץ. לבוש ס"ב.
- לב. גמרא שם לרב .
- לג. גמרא ללישנא קמא לשמואל (כפירוש וגירסת תוס' שם ד"ה בשתי ר"ח ור"ת ור"י, ו רא"ש שם פ"ט ס"ג). וגם רב מודה בזה ללישנא בתרא, דכוותיה פסק בעל המאור שם ד"ה חצר שנפרצה (הובא ברא"ש שם, ובריטב"א שם ד"ה איכא דאמרי ביותר מעשר, ובב"י ד"ה אבל פירצה). עבודת הקודש שער א סט"ו (הובא במ"מ פי"ז הל"ה, ובב"י שם). שו"ת מהרי"ל סי' קטו (הובא במ"א סי' שנח ס"ק ג, ובט"ז סי' שסה ס"ק ו).
- לד. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. ובב"י שם כתב שכן נראה דעת הרי"ף ורמב"ם פי"ז הל"ה. וראה פס"ד שסא, ד.
- לה. משא"כ לדיעה הא' דלעיל היינו דוקא כשאינם במילואם, דלכו"ע אין חילוק בין מרוח אחת לשתים (תוס' שם).
- לו. תוס' ורא"ש שם בשם ר"ת. טור ורמ"א ס"ב.
- לז. משנה שם צה, א כחכמים. סוכה יח , ב. טור ורמ"א שם.
- לח. סוכה שם.
- לט. רש"י סוכה שם ד"ה מודינא לך. וראה גם לעיל סי' שמו קו"א ס"ק א.
- מ. ב"י שם. עי' מ"א סי' שמו ס"ק ג.
- מא. מהרי"ל שם.
- מב. סעיף יב.
ו
ו יש אומריםמג שאין פי תקרה יורד וסותם אפילו לפרצה שמרוח אחד אלא אם כן יש ברוחב הקירוי ד' טפחיםמד.
ויש אומריםמה שצריך גם כן שלא יהא פי התקרה משופע כגגין שלנומו שאז אין בהם פה ולא אמרינן אלא פי תקרה יורד וסותם:
הערות (4)
- מג. תוס' שם פו, א ד"ה קורה. רא"ש שם פ"ח ס"ז. רמ"א ס"ב.
- מד. ראה לקמן סי' שסה ס"ו "ובריאה לקבל מעזיבה".
- מה. רש"י שם צד, ב ד"ה אמרי בי רב, לפירושו בגמרא שם. טור ושו"ע ס"ב (ומ"ש הט"ז ס"ק ב, לפרש בדברי הטור באופן אחר, אינו עולה כלל לפ"ד רש"י, אלא סבירא ליה בהא דסי' שנח שרק בקרפף הקילו (וכדלעיל שם ס"כ), דלא כט"ז. ותוס' שם ד"ה וקירויו ורא"ש שם סבירא להו ג"כ הכי, מדלא הקשו זה על רש"י, לומר שגם בגג משופע אמרינן יורד וסותם).
- מו. רש"י שם.