או"ח סימן שסא — דין גג הסמוך לרשות הרבים

שסא דין גג הסמוך לרשות הרבים ובו ו' סעיפים:

א גג הסמוך לרשות הרבים^א ואינו גבוה י' טפחים^ב בצדו שברשות הרבים ובשאר צדדין שבחצר הוא גבוה עשרה^ג רשות היחיד גמורה היא מן התורה^ד.

ואף על פי כן הואיל והוא בתוך עשרה לרשות הרבים ורבים משתמשים בו שמניחים בו כובעים וכלים קטנים^ה הרי זה כרשות הרבים ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצר^ו עד שיעשה לו סולם קבוע מחצירו^ז שאז גילה דעתו שסילק לגג זה מכח רשות הרבים אלא נוח לו להשתמש בעצמו עליו^ח אבל סולם עראי אין כאן סילוק שכיון שסופו ליטול הסולם כמו שאינו הוא^ט:

ב ואיזהו סולם קבוע כל שקבע[ו] שם בין לשבת בין לחול אבל אם קבעו לשבת ולא לחול^י או להפך^יא אין זה קבוע:

ג אבל אם מצדו שברשות הרבים הוא גבוה אפילו סולם אין צריך^יב.

אבל אם אינו גבוה עשרה בין מצד רשות הרבים בין מצד החצר^יג אף על פי שהבית שבתוכו יש בו י' טפחים אינו נקראת על הגג רשות היחיד אלא כרמלית הוא ואין סולם מועיל לו כלל^יד:

ד חצר שנפרצה^טו במילואה או ביתר מעשר אמות^טז לרשות הרבים מקום מחיצה^יז נידון כצדי רשות הרבים שהן כרמלית ומותר לטלטל מתוך החצר למקום המחיצה^יח אבל לא לרשות הרבים^יט ולא לרשות היחיד^כ ולא לחוץ לד' אמות מפני שתוך החצר שנפרצה לרשות הרבים נעשה גם כן כרמלית^כא שהרי הוא כקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים שנתבאר בסי' שמ"ה^כב.

ואם נפרצה לכרמלית הרי הוא כרמלית מדברי סופרים (ואף על פי כן אף שהוא רשות היחיד מן התורה^כג מותר לטלטל ממנו לכרמלית גמורה^כד מטעם שנתבאר בסי' שמ"ו^כה).

אבל אם הפרצה היא פחות מעשר ואינה במילואה אינה אוסרת מפני שהיא כפתח^כו:

ה אם נפרצה בקרן זוית ממש דהיינו שהפרצה תופסת משתי רוחותיה אצל הזויות אפילו בפחות מעשר אסור לפי שאין דרך לעשות פתח בקרן זוית^כז.

וכן בית שנפרץ בקרן זוית ממש^כח לרשות הרבים או לכרמלית^כט אפילו בפחות מעשר אסור אם גם הקירוי נפרץ מעל הזוית עד שהנשאר הוא באלכסון מכותל זה לכותל שאצלו שאז אין אומרים בו פי תקרה יורד וסותם^ל לפי שהטעם שאומרים פי תקרה יורד וסותם הוא משום שדומה לפתח ובקרן זוית אין דרך לעשות שם פתח כלל^לא.

אבל פתח שאינה בקרן זוית אומרים בה פי תקרה יורד וסותם אפילו היא יתירה מעשר^לב רק שאינה במילואה^לג.

ויש אומרים^לד שאפילו היא במילואה אפילו נפרצו ב' מחיצות זו אצל זו במילואם^לה ונשאר קירוי עליהם אומרים בו פי תקרה יורד וסותם אם נשאר שם ב' מחיצות דבוקות זו בזו^לו אבל אם נפרצו ב' מחיצות זו כנגד זו במילואה או ביותר מעשרה ונשאר ב' מחיצות שלימות זו כנגד זו^לז כיון שיש ביניהם פילוש^לח וקפנדריא^לט מפרצה זו לפרצה שכנגדה אין אומרים בהן פי תקרה יורד וסותם וכן עיקר^מ ואף על פי כן טוב לחוש לסברא הראשונה^מא כמו שנתבאר בסי' שמ"ו^מב:

ו יש אומרים^מג שאין פי תקרה יורד וסותם אפילו לפרצה שמרוח אחד אלא אם כן יש ברוחב הקירוי ד' טפחים^מד.

ויש אומרים^מה שצריך גם כן שלא יהא פי התקרה משופע כגגין שלנו^מו שאז אין בהם פה ולא אמרינן אלא פי תקרה יורד וסותם: