או"ח סימן שלז — דין כבוד הבית ודבר שאינו מתכוין
א
שלז דין כבוד הבית ודבר שאינו מתכוין ובו ה' סעיפים:
א כל דבר שאינו מתכוין מותרא אפילו אפשר בלעדיוב כגון מטה כסא וספסלג בין גדולים בין קטניםד מותר לגררן על גבי קרקע ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ ואף אם נעשה חריץ מאליו אין בכך כלוםה כי דבר שאינו מתכוין הוא ואע"פ שהקטנים אפשר לו ליטלן בידיוו ואין צריך לגררן לא הצריכו לכך וכן בכל דבר שאינו מתכויןז.
אבל הגדולים מאד אסור לגרור שבודאי עושין חריץח ופסיק רישיה ולא ימות הואט ואע"פ שחופר כלאחר יד הוא ואינו חייב אלא כשחופר במרא וכיוצא בו מהכלים שדרך לחפור בהםי וגם מקלקל הוא קרקעית הביתיא וגם מלאכה שאינה צריכה לגופה היאיב אף על פי כן אסור מדברי סופריםיג ואפילו בקרקע המרוצף בשישיד וכיוצא בו שאי אפשר לעשות בו חריץ אסור לגרור גזירה משום שאינו מרוצף:
הערות (14)
- א. גמרא מא, ב כרבי שמעון וש"נ. רמב"ם פ"א ה"ה. טור ושו"ע ס"א.
- ב. מסקנת הגמ' פסחים כו, ב.
- ג. רבי שמעון בברייתא כב, א. טור ושו"ע שם.
- ד. מסקנת הגמ' כט, ב. ספר התרומה סי' רכט. סמ"ג ל"ת סה (יב, א). הגהות מיימוניות שם אות א. טור וש"ע שם.
- ה. רש"י כב, א ד"ה הלכה. פסחים כה, ב ד"ה דלא אפשר. רמב"ם שם.
- ו. רש"י כט, ב ד"ה מחלוקת.
- ז. ראה שם בגמ' גבי כלאים. ודוגמאות נוספות גבי שבת ברמב"ם שם.
- ח. רוקח סי' נח. ב"י ד"ה ומ"ש הלכך. מ"א סק"א. וראה גם כ"מ שם בשם הרמ"ך.
- ט. אביי ורבא עה, א וש"נ. טור ושו"ע שם. וכ"ה לעיל סי' רנג ס"י-יא; כח. סי' רנט ס"ז. סי' רעז ס"א-ה. סי' רעח ס"ד. סי' שב ס"ד. סי' שח סל"ח. סי' שיד ס"ג. סי' שטז ס"ד-ה; כא-ב. סי' שיח סכ"א. סי' שיט סכ"ט. סי' שכ סי"ז; כ; כב-ד. סי' שכג סי"א. סי' שכד ס"א. סי' שכו ס"ח. סי' שלד סכ"ד. סי' שלו ס"ט; יז. לקמן סי' שמ ס"ד. סי' שנז ס"ג. סי' תרמו סי"ג.
- י. רש"י מו, ב ד"ה איסורא. ב"י שם. מ"א שם.
- יא. חגיגה י, סוע"ב ורש"י שם ד"ה אפילו.
- יב. חגיגה שם.
- יג. ראה גמרא מו, ב. מ"א שם. וראה לעיל סי' שיד ס"ד.
- יד. רוקח שם. ב"י שם. מ"א שם.
ב
ב מותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוין להשוות הגומות אלא שלא יעלה האבקטו ולאו פסיק רישיה הואטז.
אבל אסור לכבד הביתיז דפסיק רישיה הואיח ואם הוא קרקע מרוצף באבניםיט וכל שכן בקרשיםכ שאין לחוש בו להשוואת גומות מותר לכבדוכא (ולא גזרו בו משום שאינו מרוצף לפי שהכיבוד הוא דבר שיש בו צורך היוםכב) ואפילו יש בו עפרורית וקליפי אגוזים וכיוצא בהם מהדברים האסורים בטלטול מותר לכבדם מפני שהם לו כגרף של רעיכג שהתירו לו להוציאו לאשפה מפני כבודוכד ויש מתיריןכה אפילו בשאינו מרוצף דלאו פסיק רישיה הוא שישוה גומותכו.
ויש מחמירין אפילו במרוצףכז גזרה משום שאינו מרוצףכח וכן נוהגין במדינות אלוכט ואין לשנותל אבל נוהגים להקל לכבד ע"י בגד או מטליתלא או כנף אווזלב הקלים ואינן משוין גומותלג וע"י נכרי מותר בכל עניןלד שכל פסיק רישיה מותר ע"י נכרי כמ"ש בסי' רנ"גלה:
הערות (21)
- טו. מסקנת הגמ' צה, א ורש"י ד"ה כרבי שמעון. טור ושו"ע ס"א.
- טז. לבוש ס"א.
- יז. רש"י קכד, ב ד"ה של תמרה. רמב"ם פכ"א ה"ג. טור בשמו. שו"ע ס"ב.
- יח. רש"י שם. בעל המאור ביצה יב, א. שו"ת הריב"ש סי' שצד בשם הפוסקים הובא בכ"מ שם. לבוש ס"ב. וראה לעיל סי' רעז קו"א סק"א שגם להרמב"ם הוא משום פס"ר:"דהספק הוא שמא יש גומות בבית וא"א שלא ישוה וה"ל פסיק רישיה, וא"כ כשאינו ידוע ה"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא".
- יט. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- כ. שו"ת בנימין זאב סי' רה. כנסת הגדולה הגב"י. מ"א סק"ג.
- כא. ודין המכבדת ככלי שמלאכתו להיתר (לעיל סי' שח סעיף פז).
- כב. ראה לקמן ס"ד וש"נ.
- כג. מ"מ שם ור"ן (לו, א) סוד"ה והאידנא, בשם הרשב"א בעבודת הקדש בית מועד שער ג סי' ח. ב"י ד"ה וכתב הר"ן. מ"א סק"ד. וראה לעיל סי' רנט קו"א סק"ג. וראה לעיל סי' רסב ס"ב וסי' שח סס"ז, שלכתחלה לא יזרוק אותם חוץ לשלחן.
- כד. כדלעיל סי' שח סע"ב.
- כה. תוס' צה, א ד"ה והאידנא בשם בה"ג (פי"ז יט, ב). רי"ף (מח, א). מ"מ שם בשם הרמב"ן והרשב"א שם צה, א ד"ה והאידנא. טור בשם בה"ג. שו"ע בשם ויש מתירים.
- כו. תוס' שם ד"ה המכבד. ר"ן שם (מח, א) ד"ה מכבדות בדעת הרי"ף.
- כז. ספר התרומה סי' רנד ד"ה גורפין. הגהות מיימוניות שם אות ב בשמו. מרדכי שם רמז תיד. טור בשם ר"י (בתוס' צה, א ד"ה והאידנא). רמ"א ס"ב. ודין המכבדת ככלי שמלאכתו לאיסור (לעיל סי' שח סעיף פז).
- כח. ספר התרומה שם בטעם הב'. לבוש ס"ב בטעם הא'.
- כט. שו"ת הרא"ש כלל כב סי' טו. רמ"א שם.
- ל. רמ"א שם.
- לא. אגור סי' תקיז בשם אביו. רמ"א שם.
- לב. רמ"א שם.
- לג. דרכי משה שם אות א. רמ"א שם.
- לד. רבינו ירוחם ני"ב חי"ג (פג, ד) בשם מהר"ם מרוטנבורג. תשב"ץ סי' לה. רמ"א שם.
- לה. סעיף י.
ג
ד
ד אין סכין את הקרקע ואין מדיחים אותומב ואין נופחים הקרקעמג שמא יבא להשוות גומותמד ואפילו במרוצף אסורמה אף לדברי המתירין בכיבודמו לפי שדברים אלו אין בהם צורך כל כך כמו בכיבוד לפיכך לא רצו לחלק בהם בין מרוצף לשאינו מרוצף ואסור הכלמז:
הערות (6)
- מב. רבי מאיר מ, ב. קנא, ב. תוספתא פי"ז ה"י. רמב"ם פכ"א ה"ג. טור ושו"ע ס"ג.
- מג. תוספתא שם. רמב"ם שם. מ"א סק"ו.
- מד. רש"י מ, ב ד"ה אין מדיחין. טור. וראה גם רמב"ם שם. לבוש ס"ג. וראה עד"ז לעיל סי' שב סי"ד וש"נ.
- מה. ראה גמרא קנא, ב ורש"י שם ד"ה קרקע. תוספתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- מו. לעיל ס"ב.
- מז. מ"מ שם. ב"י סוף הסי'. הגהת הלבוש שם. מ"א שם.