או"ח סימן שלג — שלא לפנות אוצר בשבת

שלג שלא לפנות אוצר בשבת ובו ו' סעיפים:

א אוצר של תבואה או של כדי יין אע"פ שמותר להסתפק ממנו^א ואין בו משום מוקצה^ב אסור לפנותו לדבר הרשות^ג מפני הטורח^ד אבל לדבר מצוה^ה כגון להכניס שם אורחים^ו או שאר סעודת מצוה^ז או לקבוע שם בית המדרש^ח מותר לפנותו אפילו בענין שיש בו טורח יתר כגון להגביהם ולשלשלם בחלונות שבכותל או להורידם בסולמות או לטלטלם מגג לגג^ט:

ב כיצד מפנ(י)הו אם היה האוצר גדול מפנה ממנו ה' קופות^י שבכל קופה ג' סאין דהיינו ט"ו סאין^יא לא היה בו אלא ה' קופות מפנה ממנו ד' קופות^יב אבל כולו לא יפנה שמא יראה גומות בקרקעיתו וישוה אותן^יג:

ג כשמפנה אלו ד' או ה' קופות לא יחלקן בקופות קטנות להוליכן בהרבה פעמים כדי להקל משאו מפני שמרבה בהילוך^יד (עיין סי' שכ"ג^טו):

ד ד' או ה' קופות שאמרו לאורח אחד או לתלמיד אחד שישב שם במקומן אבל אם יש לו הרבה אורחים מפנה כשיעור זה לכל אורח ואורח^טז ובלבד שלא יגמור את האוצר^יז ולא יפנה אחד לכולם אלא כל אחד יפנה לעצמו^יח או אחר יפנה לו לבדו^יט:

ה חביות של יין שהובאו על עגלה אסור להורידם בשבת אם לא להושיב שם אורחים או לצורך מצוה^כ והוא שאין בהן יותר מט"ו סאין^כא כמו שנתבאר במפנה את האוצר^כב ואף אם צריך לשתות מהן בשבת ימשוך משם וישתה^כג ולא יורידן אפילו ע"י נכרי^כד אלא במקום הפסד גדול כמ"ש בסי' ש"ז^כה אבל אם אי אפשר למשוך משם מותר להוריד^כו אפילו ע"י ישראל כמה שצריך לו לאותה שבת:

ו כשם שהתירו כאן לצורך אורחים כמו לצורך דבר מצוה כך בכל מקום שהתירו איזה דבר לצורך מצוה מותר ג"כ לצורך אורחים^כז ואינן נקראים אורחים אלא שבאו מעיר אחרת^כח בין שנתארחו אצלו^כט בין שזימן אורחים שנתארחו אצל אחרים^ל אבל כשזימן חבירו שבאותה העיר שיסעוד אצלו אינו נקרא אורח וסעודת הרשות היא^לא אלא אם כן זימנו לבא אצלו לכבוד האורח שיש לו שאז גם חבירו בכלל אורח לענין זה^לב: