שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע

או"ח סימן סח — שלא להפסיק בפיוטין

א

סח שלא להפסיק בפיוטין ובו ב' סעיפים:

א מה שנוהגין במקומות הרבה לומר פיוטים בברכות קריאת שמע יש אומרים שכל מי שאפשר לו לבטל המנהג שלא על ידי המחלוקת יבטלא לפי שהפיוטים שאינן מענין הברכה חשובין הפסק גמור ואפילו אם הם מענין הברכה אין לומר שהוא כמאריך הברכה ומוסיף בה שהרי אמרוב מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועהג ועוד שהיא סיבה להפסיק בדברים בטלים כשהשליח צבור אומר הפיוטד.

ויש אומריםה שאין איסור בדבר שזה שאמרו במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלאו בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח בברוך או שלא לחתום ואם שינה הרי זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכותז ולא יצא ידי חובתו אבל שאר נוסח הברכהח לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות לא פחות ולא יותר שאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות וזה לא מצינו בשום מקום ולא הזכירו אלא המלות שיש הקפדה בהן לבד כגון יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכות בכורות באמת ויציבט וברית ותורה בברכת הארץי וכיוצא בהן אבל שאר הנוסח שלא הזכירו שיש הקפדה בו אינו מעכב כלל אם שינה אותו ואמרו בלשון אחריא או אפילו לא אמרו כלליב והוא הדין אם הוסיף והאריך בו אפילו התוספות מרובה על העיקר וכמו שהתירו להוסיף בברכת התפלה מעין כל ברכה וברכה וכמו שיתבאר בסימן קי"טיג וכן נוהגין במדינות אלו והמקיל ואינו אומרם לא הפסידיד.

ומכל מקום לא יעסוק בשום דבר ואפילו בדברי תורה אסור להפסיק לעסוק כל זמן שהצבור אומרים פיוטים כ"ש לדבר שום שיחה בטילה ומכל מקום מי שלומד על ידי הרהור שרואה בספר ומהרהר אין בזה איסור כלל שהרהור אינו כדבורטו ואינו חשוב הפסק אלא שיש לחוש להמון עםטז שאל יראו מן הלומד בספר ויפסיקו גם כן בדברים אחרים על כן אין לאדם לפרוש עצמו מהצבור במקום שנהגו לאמרם ויאמר אותם עמהםיז.

הערות (17)
  1. א. תשובת רמ"ה בטור. שו"ע.
  2. ב. משנה ברכות יא, א.
  3. ג. ברכות מ, ב. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ז, והל' ברכות פ"א ה"ה.
  4. ד. טור.
  5. ה. הרב רבינו יונה ברכות יא, א ד"ה בשחר מברך בשם ר"ת. רשב"א ברכות שם ד"ה אחת ארוכה. וראה גם שו"ת רשב"א ח"א סי' תסט. רמ"א.
  6. ו. בברכת הפירות והמצות שהן מטבע קצר (ראה לעיל סי' מז ס"ה וש"נ), ואינו רשאי לחתום בהן בברוך, וכן זה שאמרו מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לא אמרו אלא כו'.
  7. ז. רמב"ם שם, לפי פי' הכסף משנה הל' ברכות שם. הובא במ"א סי' סד ס"ק ג. וראה גם לעיל סי' נט ס"א וש"נ.
  8. ח. רשב"א שם.
  9. ט. כדלעיל סי' סו סי"ב.
  10. י. כדלקמן סי' קפז ס"ד.
  11. יא. כסף משנה ומ"א שם.
  12. יב. רשב"א שם.
  13. יג. סעיף א.
  14. יד. רמ"א. וראה לקמן שם בסוף הסעיף ובהערה שבשוה"ג. ובסידור אין שום פיוטים ביוצר.
  15. טו. כדלעיל סי' מז ס"ב וש"נ.
  16. טז. דרכי משה דלא כפרי חדש.
  17. יז. מהרי"ל הלכות תפלה ורמ"א שם.

(א)

(א) ובפסח (שהחזנים מאריכין הרבה בניגונים) מוטב לומר הפיוט קודם שיתחיל הברכה שהרוב הוא שלא מעין הברכהיח וחשוב הפסק באמצע הברכה (כששוהין בו כדי לגמור את כולהיט).

וכל זה בצבור אבל המתפלל ביחיד אין לו לומר שום פיוט בברכת קריאת שמעכ אפילו קודם שמתחיל הברכה שהרי אסור להפסיק בין ישתבח ליוצרכא.

ואפילו בצבור אם שכח לומר הפיוט עד שגמר הברכה אסור לאמרו שכשאומרו באמצע הברכה טעם ההיתר הוא משום שהוא מעין הברכה אבל בין ברכה לברכה אסור להפסיקכב:

הערות (5)
  1. יח. מ"א ס"ק א. ע' קונטרס אחרון.
  2. יט. עי' מ"א ריש סי' סה. וראה גם לעיל שם ס"א.
  3. כ. ר"מ מינץ סי' פז. מ"א ס"ק א.
  4. כא. מ"א שם. וכדלעיל סי' נד סעיף ג וש"נ.
  5. כב. מ"א שם.

ב

ב וכל זה בברכת קריאת שמע אבל בתפלת י"ח אין הפיוטים חשובים הפסקכג שהרי מותר להוסיף מעין כל ברכה וברכהכד ואפילו בג' ראשונות שאסור לבקש בהן צרכיו יש מתירין לומר פיוטים הואיל והן צרכי רבים כמו שיתבאר בסי' קי"ב וכן רבי אלעזר הקליר שהיה מארץ ישראל מקרית ספר ובימיו היו מקדשים על פי הראיה שהרי לא תיקן שום קרוב"ץכה ליום שני ותנא הוא והוא תיקן קרוב"ץ לג' ראשונותכו.

ויש נוהגין שלא לומר שום פיוט אפילו שלא בברכת קריאת שמע אלא מה שסדרו הראשונים כגון הקליר"י שתקנו על דרך האמתכז.

אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלה אין לשנות ממנהג אבותיוכח כי י"ב שערים בשמים כנגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג בפני עצמוכט לבד מה שנזכר בגמ' (או בדברי הפוסקים שלמדו דבריהם מהגמ') הוא שוה לכל:

הערות (7)
  1. כג. רא"ש פ"ה דברכות סי' כא. טור סי' קיב - אף שאסרו בברכות ק"ש בסוף סי' שלפנינו. וראה גם שבלי הלקט שהביא מהרבה גאונים לענין ג' ראשונות (ובסוף מביא אחדים גם לענין ברכות ק"ש). ועי' דברי נחמי' סו, ב. יגדי"ת (נ.י.) חוב' ע ע' קעט.
  2. כד. כדלקמן סי' קיט סעיף א וש"נ.
  3. כה. ר"ת קול רנה וישועה באהלי צדיקים (ב"י ד"ה בענין ההפסקה). וראה מעדני יו"ט ברכות פ"ה סי' כא אות א.
  4. כו. רא"ש שם. תוס' רבינו יהודה ברכות יא, א. שבלי הלקט סי' כח. וראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' תסט וטור - שהביאו מר' אליעזר הקליר גם לענין פיוטים בברכות ק"ש.
  5. כז. האר"י (שער הכוונות ריש ענין נוסח התפלה). מ"א ריש סי' סח. וראה גם לקמן סי' קיט סוף ס"א ובהערה שבשוה"ג.
  6. כח. ראה ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט. ולענין שינוי ממנהג אשכנז לנוסח האר"י ראה אג"ק חי"ד ע' צא וע' שצא וש"נ.
  7. כט. שער הכוונות ומ"א שם. וראה מ"ש בזה בהקדמת שער הכולל.