או"ח סימן סד — דין הטועה בקריאת שמע
א
סד דין הטועה בקריאת שמע ובו ד' סעיפים:
א קראה למפרע לא יצאא שנאמרב והיו בהווייתן יהוג במה דברים אמורים בסדר הפסוקים אבל אם הקדים פרשה לחברתה אע"פ שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורהד:
הערות (4)
- א. משנה ברכות טו, א. טור ושו"ע ס"א. וראה לקמן סי' קפג סי"א ההפרש בזה בין ק"ש לבהמ"ז.
- ב. דברים ו, ו.
- ג. גמרא שם יג, א.
- ד. רמב"ם פ"ב מהל' ק"ש הי"א. טור ושו"ע שם.
ב
ב קרא פרשה וטעה בה אם יודע היכן טעה כגון שקרא כל הפרשה ודלג פסוק אחד באמצע חוזר לראש אותו הפסוקה וגומר הפרשה שאם יקרא הפסוק במקום שנזכר נמצא קוראה למפרעו (ואפילו דילג תיבה אחתז או אות אחתח או ששינה נקודה אחת על דרך שיתבאר בסימן קמ"בט צריך לחזור לראש הפסוק שטעה בוי) ואם אינו יודע היכן טעה צריך לחזור לראש הפסוקיא ממקום שמסתפק בו בטעותיב כגון אם ידוע לו שאמר פסוק שמע בכוונה חוזר לואהבת ואם אינו יודע שאמר שמע בכוונה חוזר לשמעיג:
הערות (9)
- ה. משנה שם טו, א. תוספתא שם פ"ב ה"ד. תוס' ברכות טז, א ד"ה הקורא. רא"ש פ"ב דברכות סוף סי' יב. טור ושו"ע סעיף ב.
- ו. אליה רבה שם ס"ק ב. וראה רבינו מנוח הל' ק"ש פ"ב הי"ג הובא בכסף משנה שם.
- ז. תוס' ורא"ש שם.
- ח. ראה רבינו מנוח שם.
- ט. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה מ"א ס"ק א דהיינו כשמשתנה בזה הענין.
- י. עמ"א סי' סו סק"ג [ראה דברי חמודות ברכות פ"ב אות נ שכ"מ מתוס' ורא"ש. אליה רבה סק"ג]. ועי' תהל"ד.
- יא. ברייתא טז, א.
- יב. תלמידי רבינו יונה שם.
- יג. ב"ח. מ"א ס"ק א. ועי' בדה"ש סי"ט סקל"ח.
ג
ג טעה בין פרשה לפרשה שהוא יודע שסיים פרשה ואינו יודע אם ראשונה ואם שניה חוזר לסיום פרשה ראשונה ויתחיל והיה אם שמועיד:
הערות (1)
- יד. ברייתא שם. טור ושו"ע סעיף ג.
ד
ד היה עומד בוכתבתם ואינו יודע אם בוכתבתם שבפרשה ראשונה אם בוכתבתם שבפרשה שניה חוזר לוכתבתם שבפרשה ראשונהטו במה דברים אמורים כשלא התחיל למען ירבו ימיכם אבל אם התחיל למען ירבו ימיכם אין לו לחוש שמא התחיל כן אחר וכתבתם שבראשונה לפי שמן הסתם קרא כפי רגילתו שהורגל שלא לומר למען ירבו עד סיום פרשה שניהטז ומכל שכן אם מצא עצמו בתיבה אחרת באמצע פרשה חזקה שאמר כל מה שלמעלה ממנהיז: