שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר

או"ח סימן נ — טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן

א

נ טעם למה אומרים משנת איזהו מקומן ובו ג' סעיפים:

א קבעו לשנות אחר פרשת התמידא פרק איזהו מקומןב וברייתא דרבי ישמעאלג כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה ותלמודד דברייתא דרבי ישמעאל היא במקום תלמוד שהמדרש כתלמודה ומפני שהיא תחלת תורת כהנים שהוא ראש לכל פרשת הקרבנות קבעוה אצל הקרבנותו וכן משנת איזהו מקומן קבעוה אחר התמיד משום שנאמרז ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי וכי בכל מקום מקטירין ומגישין אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקין בהלכות עבודה בכל יום בכל מקום שהם מעלה אני עליהם כאלו מקטירים ומגישים לשמיח ועוד מפני שבפרק זה אין בו מחלוקתט והוא משנה ברורה למשה מסיני:

הערות (9)
  1. א. תשובת רב נטרונאי (סי' ט, ובאוצה"ג ברכות חלק התשובות סי' שסט). סדר רב עמרם . תוס' קידושין ל, א ד"ה לא צריכא. רא"ש קידושין פ"א סי' מג. טור ושו"ע. וראה גם לעיל סי' א מהדו"ב ס"ט. וראה לקמן סי' נד סוף ס"ד בענין הקדיש שלאחריו.
  2. ב. זבחים פרק ה.
  3. ג. תורת כהנים ריש פר' ויקרא.
  4. ד. קידושין ל , א. וראה גם לקמן רס"י קנה. הל' ת"ת פ"ב ה"א. קו"א שם פ"א סוף סק"א.
  5. ה. עי' הל' ת"ת פ"א ה"ד. פ"ב ה"א וש"נ. וראה גם לעיל סי' מז ס"ב.
  6. ו. טור . לבוש. וראה ב"ח. פרישה ס"ק ג.
  7. ז. מלאכי א, יא.
  8. ח. מנחות קי, א. וראה לעיל רס"י מח, שבפסוקי הקרבנות אמרינן ונשלמה פרים שפתינו.
  9. ט. חידושי רא"ה ברכות לב, א. ב"י . לבוש. עי' חקרי הלכות ח"ו יא, ב.

ב

ב אין קריאת פרק זה וברייתא זו עולה ללימוד משנה ותלמוד אלא למי שמביןי אבל מי שאינו מבין צריך ללמוד ולהבין שאם לא כן אינו נחשב ללימוד שאף בתפלה מוטב להתפלל בלשון שמביןיא אלא שיש לומר שאף שהוא אינו מבין הקב"ה יודע כוונתו ומבין אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד כלל:

הערות (2)
  1. י. מ"א ס"ק ב. וראה גם הל' ת"ת פ"ב הי"ג.
  2. יא. עי' הטעם לקמן סי' קא ס"ה.

ג

ג יש מקומות שאין אומרים איזהו מקומן בבית האבליב מפני שאסור בתלמוד תורה ואין זה נכון שכל שהוא סדר היום אין בו משום תלמוד תורה לאבליג כמו שיתבאר בסימן תקנ"דיד ובי"ד סימן שפ"ד:

הערות (3)
  1. יב. כנסת הגדולה ומ"א ס"ק א.
  2. יג. ולענין ברכת התורה עי' לעיל סי' מו ס"ח וש"נ.
  3. יד. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טושו"ע שם ס"ד. וראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 47 לענין תשעה באב.