או"ח סימן כ — דיני לקיחת ומכירת טלית

כ דיני לקיחת ומכירת טלית ובו ו' סעיפים:

א הלוקח טלית מצוייצת מישראל הרי זה בחזקת כשרות^א לפי שכל ישראל בקיאין בהכשר תיקון עשיית הציצית^ב:

ב הלוקח טלית מצוייצת מתגר נכרי^ג אפילו אינו תגר למכור טליתות אלא הוא תגר לשאר סחורות^ד ואומר שלקח טלית זו מישראל עם ציציותיה^ה נאמן דחזקה על התגר שאינו משקר^ו שאם ימצא בדאי בדבר אחד לא יאמינוהו בדברים אחרים ואין סומכין על חזקה זו אלא כשמוכר טלית מצוייצת כהלכתה^ז דיש עוד צד להקל משום דאין דרך הנכרי לידע האיך עושין החוליות והקשרים ומסתמא לקחה עם ציציותיה מישראל אבל אין לוקחין ציצית שאינן תלויין בטלית מנכרי אפילו הוא תגר שמא הוא עצמו טוואן או שזרן^ח:

ג השולח ציצית לחבירו ביד נכרי^ט צריך שיחתמנו חותם בתוך חותם ועל דרך שנתבאר בי"ד סי' קי"ח^י לפי שיש לחוש שמא יחליף הנכרי בחוטין אחרים שלא נטוו לשם ציצית במה דברים אמורים כשהוא בענין שיהנה הנכרי בחליפין אבל אם לא יהיה לו הנאה כלל מחליפין אין חוששין שמא יחליף הנכרי כדי להכשיל את ישראל:

ד וכל זה כששולח חוטין שאינן שזורין^יא או אפילו הן שזורין אלא שאינן מופסקין לד' חוטין ארוכים רק עדיין הן חוט אחד ארוך אבל אם הן שזורין ומופסקין לד' חוטין ארוכים אין לחוש שיחליף אותם הנכרי שבודאי אין לו חוטין אחרים כיוצא בהן לפי שאין עושין חוטין על דרך זה אלא לשם ציצית^יב:

ה וכן המוצא חוטי ציצית בשוק^יג אם הם שזורין ומופסקין לד' חוטין ארוכין כשרים שבודאי לשם ציצית נעשו:

ו אין מוכרין טלית מצוייצת לנכרי^יד אפילו הוא תגר^טו שלא יתלבש בה הנכרי וידמה לישראל הרואה אותו שהוא ישראל^טז שהרי הוא לבוש בציצית ויתלוה עמו בדרך ויהרגנו הנכרי שהנכרי חשוד על שפיכת דמים^יז וכן אין ממשכנין ואין מפקידין טלית מצוייצת אצל נכרי^יח אלא א"כ הוא לפי שעה בענין שאין לחוש שמא יתלוה עמו ישראל בדרך: