שטרות ומעשי בית דין מהשנים תנ"ז-תס"ח, בפאס, מרוקו

שטרות ומעשי בית דין מהשנים תנ"ז-תס"ח, בפאס, מרוקו

לעיל פרק ל ופרק לא, ולקמן פרק קטז ופרק קיז, פורסמו מספר מכתבים מגדולי הרבנים והשד"רים בעיר פאס שבמרוקו, בסוף המאה החמישית (ת"ע-תפ"ו). בפרקים שלפנינו נפרסם מספר שטרות ומעשי בית-דין מאותה עיר, שנכתבו בין השנים תנ"ז – תפ"ח.

כל שטר נכתב מתחלה ועד סוף בהמשך אחד, בלי חלוקת קטעים ובלי פיסוק. אמנם כדי להקל על הקורא, הוספנו פיסוק בתוך השטרות.

בדרך כלל היו כותבים את הפסקי-דין ואת השטרות, על גבי גליון של שני דפים (ארבע עמודים). השטר נכתב על העמוד הראשון, וההמשך נשאר חלק. לפעמים נוספו אח"כ, במשך השנים הבאות, הסכמים נוספים הקשורים לאותו דיון, ואותם הוסיפו בעמודים החלקים, וחתמו עליו שוב הרבנים; אלו שחתמו בתחלה או רבנים אחרים.

מתוך השטרות האלו יש ללמוד הרבה על סדר החיים, ועל דיני התורה, שהתקיימו בפאס שבמרוקו בין השנים תנ"ז – תפ"ח:

בפרק הראשון שלפנינו באים 5 שטרות ומעשי בית דין מבין השנים תנ"ז – תס"ח:

א) שטר סילוק ומכירה לירושה, מכ"ט שבט תנ"ז, שמכר ר' שמואל ן' דנאן, לאחיו ר' יצחק, את מה שיירש מאביהם ר' סעדיה, בעד סכום 500 אוקיות שקיבל ממנו. אביו ר' סעדיה עדיין היה בחיים בעת הסילוק, והוי דבר שלא בא לעולם, שאין הקנין מועיל בו. ולכן חיזק את הקנין בשבועה חמורה, שיפרע את כל הנ"ל.

ב) שטר מחילה ושותפות, מי"ג אלול תנ"ז, מעזבון ר' בנימין נאבארו. והיינו שהם משותפים בקרקע הידוע שירשו ממנו, ומחלו כל שאר הטענות ותביעות.

ג) פסק ב"ד ופשרה, מחדש כסלו תנ"ט. התחלתו חסרה, ולא נתבררו כל פרטיו. אחרי כתיבת השטר וחתימת אחד הדיינים, ראו שטעו בכתיבת הסכום, ותוקן בין השורות, וקויים לפני חתימת שאר הדיינים.

ד) כתב פשרת ב"ד, מכ"ט אייר תס"ו, בין ר' יצחק ן' צור לבין גזברי הקהל, אודות שלושה חנויות שהיו של אביו המנוח ר' רפאל משה, שהלך לפני שנים רבות מעיר זו לטיטואן, ונשתקעה בעלותו, ומשתמשים בהם הקהל.

ה) כתב פשרה ומחילה, מי"ג סיון תס"ח, בין האלמנה ובניה ובתה, לבין הנפקד שירד מנכסיו, אשר הנפקד ילוה מנכרים ברבית, ויתן לצורך הוצאת נישואי הבת (אף שעל פי הדין אינו חייב בזה), ותמורת זה מחלו האלמנה והבנים את כל הטענות ותביעות נגד הנפקד. ואח"כ עשו קנין גם מהבתולה עצמה, שגם היא מחלה את כל השטרות והטענות ותביעות.

א

ב"ה

העידנו על עצמו בשבועה חמו' בת"ך ⁵⁴⁷ היקר ר' שמואל ן ' דנאן בר הישיש ר' סעדיא , והודה בפנינו הודאה גמורה שבעד סך חמש מאות אוקיות מכט"ק ממט' המסיר"ה ⁵⁴⁸ שקבל מ יצחק אחיו, מכר לו מעכשיו כל מה שיירש מאביו קרקע וטלטלי וכל מאי דמתקרי נכסי, בין חלק בכורה בין חלק פשיטות, שמיד שיזכה בו שמואל הנז' מחמת ירושה יזכה בו יצחק הנז' מחמת המכירה הנז' בכח השבועה. ואע"פ שעכשיו הוא דבר שלא בא לעולם ואינו ברשות המקנה ⁵⁴⁹ , הרי מעכשיו נתחייב בכח השבועה ⁵⁵⁰ הנז' ומכר הכל לכשיבא לרשותו, וכבר סלק עצמו וזכותו ועצם וזכות באי כחו מהירושה הנז' מיד שיזכה בה שמואל הנז', שעמ"כ ⁵⁵¹ קבל ממנו הסך הנז', וכל עת וזמן שתתבטל מכירה זו הרי מעכשיו נתחייב שמואל הנז' ובאי כחו לפרוע ליצחק הנז' כל הסך הנז' במושלם עד סוף פרוטה אחרונה, שכן בררו בפירוש ביניהם לפנינו ובמעמד ישועה בנו של שמואל הנז', והודה על הכל שטר מוחזק בכל חזוקי סב"ד ⁵⁵² וכו' ובאחריות גמורה עליו ועל באי כחו ועל כל נכסיו, מקרקעי ואגבן מטלטלי שקנה ושיקנה כתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וליפות כח הקונה קנינו מיד שמואל הנז' על כל מה שיועיל בו הקנין מהנז' לעיל בקש"מ ⁵⁵³ , והיה זה ברביעי בשבת תשעה ועשרים יום לחדש שבט שנת תבנ"ה לפ"ק והכל שריר וקיים

יהודה ן' עטר ⁵⁵⁴ סיל"ט ⁵⁵⁵

אברהם ן' מסעוד ן' עטייא ⁵⁵⁶ סיל"ט

ב

ב"ה

העידונו ע"ע בקש"מ בדל"ב ⁵⁵⁷ היקר יוסף פיסו בה " ר משה , והיקר יצחק נאבא ר ו , והיקר אברהם ן ' לחסין מדבר בעד חנה אלמנת ר' בנימין נאבארו נ"ע, מכח שטר הרשאה שבידו, ובכח הקנין הודו מחילה גמורה ל אברהם צרפתי בה " ר מאיר , בכל מין תביעה וטענה שהיה לכל אחד מהם נגדו מיום שנבראו בעולם ועד היום הזה והיום הזה בכלל, ואפי' היה מגיע לשום אחד מהם נגדו עד כדי אלף אוקיות הכל ידעו ומחלו מחילה ברצון נפשם והשלמת דעתם בלי שום אונס וכפיה כלל מחילת שמים ובריות מחילה דלא למיהדר מינה לעלמין, ולא נשאר ביניהם כי אם הקרקע הידוע משותף ביניהם מכח מורישם ה"ר בנימין הנז', והיה זה בששי בשבת שלשה עשר יום לאלול שנת תבנ"ה לפ"ק בפאס יע"א

יהודה ן' עטר ⁵⁵⁸ סיל"ט ⁵⁵⁹

אברהם ן' מסעוד בר עטייא ⁵⁶⁰ סיל"ט

ג

... ⁵⁶¹ ועדיין יגבה הכל מושלם מקרובי יצחק הנז' הנוטלים ירושתו, יען דטבא להו עבדינן להו, בענין החנות הנז', למען הציל אותה מיד העוררין הנז', שאלמלא כן גם את הכל יקחו לפי דתן כנז', ויפסידו הקרובים הנז' גוף הקרקע הראוי להם. זאת ועוד אחרת, שגם בדיננו הצדק לס' עבד ארחמאן הנז' נוגעת ירושת אחיו הנז' מדין התורה, אלא שחז"ל קנסוהו, ולכן הסכמנו שתהיה ידו נטויה ה"ר מימון הנז' לגבות גם תוספת זה לעת הפדיון. ולראיה בידו חתמנו פה בשליש אחרון לכסלו שנת בנאו"ת דשא ירביצנו לפרט האלף הששי פה העירה פאס יע"א, אחר שנתברר לנו שמהסך הנז' שקבלו ס' עבד ארחמאן הנז' ובניו נתנו ל שמחה אלמנת יצחק הנז' (שלשים) [עשרים] אוקיות מעות [...] בבגד צמר לצורך מלבושיה ולראיה חתמנו פה וקיים

מנחם סירירו בכה"ר דוד ⁵⁶² ס"ט

שלשים עע"ה ⁵⁶³ ונכתב במקומו בין הטורים עשרים ודין קיומיה בתר דחתים חד מינן ⁵⁶⁴

ווידאל הצרפתי ⁵⁶⁵

יהודה ן' עטר ⁵⁶⁶ סיל"ט

שמואל הצרפתי ⁵⁶⁷

ראיתי וקריתי והדין דין אמת ויפה דנו ויפה חייבו ושפיר גזרתם וקיים

משה אבן חמו ⁵⁶⁸

ד

לפנינו החתומים עמדו לדין כה"ר יצחק ן ' צור י"ץ ⁵⁶⁹ בכה"ר רפאל משה נ"ע, תובע נגד גזברי הקהל י"ץ, הלא המה כה"ר יצחק הצרפתי נר"ו וה"ר סעדיה אפלאלו י"ץ, על אדות שלש חנויות היוצאות מחצר הידועה למורישיו בשוק מוכרי ירקות החדש, שהחצר הנז' היא ממושכנת היום ביד יעקב א[...]ואל ו אברהם ן ' צור , וטען כה"ר יצחק הנז' שהשלשה חנויות הנז' הם של אביו הנז' מכלל החצר הנז', הם ומה שתחתיהם ומה שעל גביהם, והחנויות הנז' היו סגורות מבחוץ במחיצה של בנין בשנים שעברו כשהלך אביו ממדינה זו לתיטואן יע"א, ובתוך השנים הנז' באו הקהל י"ץ ופתחו השלש חנויות הנז' שלא כדין, והיו משתמשים בהם, יען שלא היו הבעלים מצויים כאן למחות בידם, ונשתקע הענין, אמנם מה שתחת הג' חנויות הנז' ומה שעל גביהם וגם שתי חנויות אחרות הסמוכות להם עודם פתוחות לחצר ומשתמשים בכולם בני החצר. והמציא גם כן לפנינו ה"ר יצחק הנז' העדאת עדים שהעידו איך היו משתמשים באי כח מורישם בחנויות הנז' דרך חלון, והחלון הנז' הוא סגור עכשיו, ועדין היכר פצימין קיים. ועוד יש מי שהעיד, שפעם אחת בא כתב מהחכם השלם הדיין המצויין כמוהה"ר יצחק ביבאס ⁵⁷⁰ זלה"ה לה"ר משה הכהן נ"ע, עם הרשאת יורשי ה"ר רפאל משה הנז', ומכח כן ערער ה"ר משה הכהן הנז' על החנויות הנז', ושבקשו להתפשר הקהל י"ץ עם המורשה הנז' ולא קיבל. ובראותינו אנחנו החתומים כל זה פישרנו ביניהם שיטלו יורשי כה"ר רפאל משה הנז' חנות וחצי חנות מהשלשה חנויות הנז', ויזכו בהם זכייה גמורה לשכון ולהשכיר ולמשכן ולמכור ולהוריש ולהנחיל ולעשות בהם כל חפצם ואין מעכב בידם, והחנות וחצי הנשארים ישארו לזכות עניי הקהל י"ץ. ופשרה זו שפישרנו ביניהם, אם ייטב הדבר בעיני מנהיגי הקהל הנה מה טוב, ואם לאו יחזרו לעמוד עמו למשפט ומה שיגזור ד"ת יעשו. ולראיה ולזכות ביד כה"ר יצחק הנז' חתמנו פה תשעה ועשרים יום לחדש אייר שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושש לפ"ק פה פאס יע"א וקיים

יהודה ן' עטר ⁵⁷¹ סיל"ט

שמואל הצרפתי ⁵⁷² ס"ט

אברהם אבן [...] ס"ט

יעקב בכמוהה"ר ראובן אבן צור ⁵⁷³ זצללה"ה

אנחנו גזברי הקהל יש"ץ מסכימים הסכמה גמורה על הפשרה שפישרו ב"ד הצדק נר"ו ולראיה ביד כה"ר יצחק הנז' חתמנו פה בזמן הנז' לעיל וקיים

יצחק הצרפתי ⁵⁷⁴ סיל"ט

סעדיה ן' מימון [...] זלה"ה אפלאלו ⁵⁷⁵ סי"ט

אנחנו מנהיגי הקהל י"ץ ראינו מה שפישרו ב"ד הצדק נר"ו בענין החנויות הנז', ויטב הדבר בעינינו והסכמנו על הפשרה הנז' הסכמה גמורה, וסילקנו עצמנו ועצם כל כללות הקהל י"ץ סילוק גמור מהחנות וחצי הנז', וזיכינו אותם לירשי כה"ר רפאל משה הנז' זיכוי גמור לשכון ולמשכן ולמכור וכו' ואין מוחה בידם, ולראית האמת והצדק ולזכות ביד כה"ר יצחק הנז' חתמנו פה בזמן הנז' וקיים

ה

לפי היות אמת, שבשנים שעברו היו ביד יעקב בכה " ר אברהם בן עטר י"ץ ⁵⁷⁶ מעות יתומי היקר יצחק ב"ר מרדכי אדהאן דידי' [...] ואלמנתו עלז, לתתם לזולת במשכונא ושובר כנהוג בנכסי יתומים, ובח"י לחדש שבט תס"ג הודו לו מחילה עלז הנז' ו מרדכי בנה, וכתוב במחילה שלא נשאר להם בידו זולת ארבע מאות אוקיות מכט"ק ⁵⁷⁷ , והודה להם שטר חוב ביום הנז' לסירוגין מסך ארבע מאות אוקיות מכט"ק, וכמו שראינו שטר הנז' כתוב וחתום כראוי, והיה הולך ופורע מאז ועד עתה לסירוגין, וכותב בפרעון ע"ג השטר עד שנשאר בלא פרעון מאה וארבעה אוקיות ק' בקירוב. עוד תבעה אותו האלמנה ובניה הנז' בסך ארבעים אוקיות ק' אחרים שאמרו שהם נושים בו משטר המשכונא, שהקנה ומסר להם יעקב הנז' על עלייה הפנימית באלפוקי, בחצר ר' צדוק הכהן ב " ר שם טוב י"ץ. ויעקב הנז' המציא שטר כתוב וחתום כראוי נגד עלז הנז' שהודת בשטר בקנין שלא נשאר אצל יעקב הנז' מהשטר כי אם ששה א[וקיות] ק', כמ"ש כתוב וחתום כראוי, ותשובת יעקב הנז' גם כן לפרעון השטר היתה שאין לו ממה לפרוע כלום, יען העני וירד מנכסיו וזה לו כמה ימים שנשבע בס"ת שורת הדין, ונשבע גם כן להבא בתקנת הגאונים. ובראות מורינו ורבינו שיחיה החכם השלם הדיין המצויין כמוהה"ר יהודה ן' עטר נר"ו תלאות יעקב הנז' שהוא נרדף מכמה ב"ח ע"א ⁵⁷⁸ ובני ברית, וגם צרת האלמנה ויתומיה הנז', שבת אחת שמה אסתר הגיעה לפרקה להנשא ואין לאל יד אמה להשלים לה נדונייתה, עם היות שכפי ד"ת שתת' אין חייב יעקב הנז' לקבל מעות בהקפה מאת הע"א ולפרוע לאלמנה ויתומים הנז' מפני הטעמים שכתבנו, עכ"ז גזר עליו החכם הנז' נר"ו לקבל מעות מאת הע"א סך חמשים אוקיות ק' בהקפה כנהוג בנכסי הע"א, ועוד יפרע להם חמשה ועשרי' אוקיות אחרות לאלמנה ויתומיה הנז' לסוף שנה וחצי מהיום, ויאותו להם שני הכתות הנז'. לכן העידונו על עצמם בקש"מ בדל"ב וש"ח בת"ך ⁵⁷⁹ כראוי, עלז הנז' ומרדכי ויוסף בניה, אחר שקבלו עליהם אחריות הבתולה אסתר , והודו שקבלו מיד יעקב הנז' חמשים אוקיות מכט"ק ⁵⁸⁰ , ובעדם מחלו לו בכל דין ותביעת ממון שיש להם נגדו מיום שנברא העולם עד היום הזה והיום בכלל ממעה כסף עד מאה מנה בין בשטר בין בעל פה בין בפתקא בין ב[...] בין בעשק בין בגזל, ומעתה לא נשאר להם ולב"ך ⁵⁸¹ נגד יעקב הנז' וב"ך לא דין ולא תביעה ולא ג"ש ⁵⁸² ואנס חרם סתם ולא [...] הנאמנות ולא שום מין שבועה בעולם. ואם באולי נשאר להם נגדו איזו תביעה מפאת השטר הנז' או מפאת השכירות או מדבר אחר, מעתה ומעכשיו ידעו ומחלו מחילה גמורה שרירא וקיימא מחילת שמים ומחילת הבריות, בלי למימר מחילה בטעות או באונס היתה אלא מחילה ודאית כדת וכהלכה בכל מין תביעה שבעולם, ומעתה כל שטר או פיתקא שיראה וימצא ביד האלמנה ויתומיה הנז' וב"ך נגד יעקב הנז' וב"ך כולהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין. ובפירוש ביררה האלמנה הנז' ויתומיה, שהסך הנז' שמחלה ליעקב הנז' הוא מצד הרבית שצריך לפרוע לע"א הנז' כנהוג ביניהם, וכאלו האלמנה ויתומיה קבלו הסך הנז' ברבית, ונמצא שלא הרויח כלום, כי אם מה שמחלו לו הוא יוצא לו ברבית וכך הוסכמו ביניהם. ונוסף על זה שלולי החכם הנז' נר"ו ה' ישלם פעלו שערב בעדו לע"א, לא רצה הגוי לתת לו כלום, לכן בפירוש ידעו ומחלו ונתנו לנו רשות גמורה האלמנה ויתומיה הנז' לכתוב ולחתום שטר מחילה זה בכל אופן המועיל ולתתו ביד יעקב הנז', בלי למימר טעינו בחשבון וכדומה, אלא מחילה דלא למיהדר בה ולא להשיאה מינה לעלמין, כי על הכל מחלו לו מחילה גמורה הן תביעות הגלויות להם הן שאינם גלויות להם, הכל בכח הקנין וש"ח. גם בכח הקנין וש"ח ביטלו האלמנה ויתומיה הנז' כל מיני מודעי ומודעי דמודעי ודנפקו מגו מודעי עד עולם, ובפסול עדיהן ועדי עדיהן לדעת הרשב"א ז"ל ⁵⁸³ , ואסרו הנאתן על עצמם בדבר הנדור והקדוש כזבח וכקרבן, ונתחייבו לסלק כל היזק ופסידא ודררא דממונא דתימטי ליה ליעקב הנז' מצד האלמנה ויתומיה הן בדנינו הצדק הן בע"א, בכל עת שידרשו בשטר זה הם וב"ך מיעקב הנז' וב"ך, כי היכי דלא לימטי ליה ח"ו שום פסידא ודררא דממונא כלל. והפקירו כל זכותם הפקר גמור מכח הפקר ב"ד הפקר, ונתנו רשות לב"ד נר"ו להפקיר ולקיים ולהעמיד המחילה הנז' ביד יעקב הנז' וב"ך. כלל הדברים שכל הדברים והאופנים של כשיתקיימו הם גורמים שום פיסול או שום הורעת כח לשטר מחילה זו הרי הם בטלים ומבוטלים מעכשיו לדעת הרמב"ם ⁵⁸⁴ והר"ן ז"ל ⁵⁸⁵ , וכמה שהביא דבריהם הרב בעל דברי ריבות ז"ל בשאלותיו ⁵⁸⁶ . ושטר מחילה זה תקיף ואלים קיים ומקויים בכל חיזוקין ואישרתא דסב"ד י"ץ ⁵⁸⁷ בתפישא ונאמנות גמורה ואחריות גמורה עליהם ועל יורשיהם אחריהם ועל כל נכסיהם, מקרקעי ואגבן מטלטלין שקנו ושיקנו כתיקון חז"ל, הכל דלא כאסמכתא ודלא כט"ד ⁵⁸⁸ אלא כחומר וכחוזק כל שטרי מחילה הנעשים בישראל, ונגמר הכל בקש"מ וש"ח ⁵⁸⁹ ביום ששי בשבת בשלושה עשר יום לסיון שנת תחס"ה ליצירה בפאס יע"א וקיים

שלמה עמיאל ⁵⁹⁰

על הכל אני חותם חוץ מאחריות אסתר הבתולה הנז' לעיל ⁵⁹¹ וקיים

אברהם עלאל סיל"ט

אנחנו ב"ד החתומים עמדנו על המחילה הכתובה בפנים וראינו שהיא תקיפא ואלימא לזכות יעקב בן עטר הכתוב בפנים, ואנחנו מסכימים הסכמה גמורה על המחילה הנז' ומיפים כחה יפוי גמור, ואנחנו מסלקים סילוק גמור ליתומי ר' יצחק הנז' בפנים סילוק גמור מכמה אנפי הכתובים וחתומים בפנים, ואנחנו מפקירים כל זכותם הפקר גמור מכח איזו מודעה וכדומה הכל הפקר גמור מכח הפקר ב"ד הפקר, ולא נשאר ליתומים ולב"ך לנגד יעקב הנז' שום תביעה בעולם ולא שבועה ולא ג"ש ואפי' חרם סתם, ביען שכפי ד"ת שתת' לא היה מחויב לקבל מעות ברבית כדי לפורעם, לכן אנחנו מעמידים ומקיימים המחילה הנז' קיום גמור והעמדה גמורה, ואין לשום ב"ד אחר שיעמוד להזקק להם לדין בכל עת וזמן שיערערו הם או ב"ך נגד יעקב הנז' וב"ך, כי הכל קיים ומקויים כדין וכהוגן ולראיה חתמנו פה

יהודה ן' עטר ⁵⁹² סיל"ט

שמואל הצרפתי

אברהם ס"ט

יעקב בכמוהה"ר ראובן אבן צור ⁵⁹³ זצוללה"ה

להיות שאחד מהעדים החתומים בפנים אמר שלא נזכר מאחריות הבתולה הנז' שקע"ע ⁵⁹⁴ אמה ואחיה, לכן נדרשנו אנחנו ח"מ ⁵⁹⁵ לכתוב מה שהיה לפנינו, והוא שהעידתנו על עצמה בקש"מ בדל"ב וש"ח בת"ך ⁵⁹⁶ כראוי אסתר הבתולה הנז', ובכח הקנין וש"ח הודת ונתחייבה שבעד הנדונייא שמעניקים לה אמה ואחיה מחלה לאמה ואחיה בכל דין ותביעת ממון שיש לה נגדם מכל עזבון אביה נ"ע, מחילה גמורה שרירא וקיימא מחילת שמים ומחילת הבריות, ולא נשאר לה נגד אמה ואחיה לא דין ולא תביעה ולא שבועה ולא ג"ש ואפי' חרם סתם, יען בעד הנדונייא הנז' נסתלקה סילוק גמור. ואם באולי נשאר לה איזה חלק וזכות בעזבון, על הכל ידעה ומחלה בפירוש לאמה ואחיה מחילה גמורה, בלי למימר מחילה בטעות או באונס היתה. גם נתנה להם במתנה גמורה כל החלק וזכות שאיפשר שנשאר לה בעזבון אביה קרקע וכדומה דלא שייך ביה מחילה במתנה גמורה שרירא וקיימא מתנת בריא ופרהסייא. וכך אמרה לנו האי מתנתא כתבוה בברא וחתמוה בפרהסייא כי היכו דלא תיהוי כמתנה טמירתא ולא כמתנת ש"מ ⁵⁹⁷ דהדרא אלא מתנת בריא גלויה ומפורסמת. גם אגב הקרקע הנז' הקנת ומסרה להם כל השטרות והפתקות שמעזבון אביה בין בחייו בין במותו שהם נגד הזולת לשיזכו אמה ואחיה בכל השטרות והפתקות בכל מקום שהם. וכך אמרה להו, זכו וקנו לכו הנהו שטרי אינהו וכל זכותא ושעבודא דאית לי בהו ודכתיב בגוייהו. כלל הדברים שסילקה עצמה מכל וכל ולא נשאר לה שום זכות בעולם לא היא ולא ב"ך. והודת הבתולה הנז' על כל הנז' בתפישא ונאמנות גמורה ואחריות גמורה עליה ועל יורשיה אחריה ועל כל נכסיה מקרקעי, ואגבן מטלטלי שקנתה ושתקנה, כתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כט"ד אלא כחומר וכחוזק כל שטרי מחילות ומתנות והקנאות הנעשים בקרב ישראל בכל אופן המועיל כפי הדין. גם הוברר לנו בירור גמור שאסתר הנז' עברה פרקה והיא גדולה בשנים ⁵⁹⁸ . ונגמר הכל בקש"מ וש"ח בחמשה ועשרים יום לאייר שנת תחס"ה ליצירה. ולהיות שנדרשנו לבקשת יעקב בן עטר י"ץ שיש לו זכות בזאת המחילה, לכן כתבנו וחתמנו פה בתשעה עשר יום לסיון שנת תחס"ה ליצירה בפאס יע"א וקיים

שלמה עמיאל

משה ן' מכלוף ן' מאמאן ⁵⁹⁹ נ"ע סיל"ט