סימן יג

סימן יג

כתיבת מלך – אלימלך בגט 422

אחד היה נקרא בפי כל מֵלך בלבד, ואמר שחתימתו ועלייתו לתורה הוא אלימלך, ונכתב בגט אלימלך המכונה מלך (והי' צריך לכתוב דמתקרי), ורב אחד ערער על הגט מפני שהוגד לו מאחי המגרש שמעת לידתו ניתן לו ב' שמות מלך משה, ובגט נכתב רק שם אחד בלבד. ועוד שאחי המגרש סיפר לו שהבעל גירש על פי אונס, וכאן יש קצת רגלים לדבריו, שניכר שמפני שגירשה בעל כרחו על כן כיון לרמות ולכתוב רק שם אחד בלבד, בכדי שלא יהי' הגט כשר.

תשובה

לכבוד אהובי אהובים וידידים הני תרי צנתרי מזהב נחמד ה"ה

הרב המ"ץ מו"ה נחמן מטשעהרי'

והרב המ"ץ מו"ה יוסף מלוקמלא

יהי שמם לעולם ואת מלכים לכסא יושיבום לנצח ויוגבהו

על דבר הגט שניתן בלוקמלא בשם אלימלך המכונה (קצת גימגום קא חזינא דהיה לו לכתוב דמתקרי 423 ) מֵלך, שלא נודע לנו משם אחר אלא שנק' בפי כל בשם מלך בלבד, ואמר שחתימתו ושעולה לס"ת הוא בשם אלימלך. ואחי המגרש הרעיש את מורה אחד בק"ק מהאליב ופסל הגט על פי גביית עדות שהי' בפניו, שהי' נקרא מעת הולדתו בשני שמות מלך משה, ונכתב שם אחד בלבד (זהו עיקר טעמו לפי המשך לשונו, ולא משום שהי' לכתוב מולך מלא בוי"ו ונכתב חסר 424 . הגם שהי' מקום להקפיד בחסרות כאלו שמשתנות הנקודות על ידי זה וגורם שינוי השם, מכל מקום אין זה כוונת המורה כלל, שהרי כתב וכתבו מולך בלבד, ורוצה לומר שכמדומה לו שכתבו גם כן מלא. ומה גם שהוסיף תיבת בלבד, מכלל שאין כוונתו על חסרות ויתרות כלל, אלא על מה שכתבו שם אחד בלבד. ועוד כי הנראה מתוך מכתבו שאינו מקפיד על חסרות ויתרות, ולכן כתב ב' פעמים מולך בוי"ו בטעות, כי באמת טעות הוא לכתוב מולך בוא"ו, כי מולך שם עבודת אלילים הוא 425 , וחלילה לקרות שום איש יהודי על שם עבודת אלילים). כך עלה בדעת מעכ"ת דמשום הכי פסל את הגט. ואף שמבואר 426 דמי שיש לו שני שמות וכתב שם אחד לבד דכשר, נסתפקתם דדלמא דוקא כשמקצת בני אדם קורין בשם זה ומקצת בני אדם בשם זה אז דוקא כשר אם נכתב אחד מהשמות, דמכל מקום נכתב כמו שנקרא, אבל כשקורין אותו אפילו רק מקצת אנשים 427 בשני השמות יחד, אזי אם נכתב שם אחד אין זה שמו כמו שקורין אותו עכ"ל. אנא חילוק זה לא ידענא, לא מבעי' בנידון דידן שהוחזק כאן רק בשם אחד מב' השמות לבד, מה לי אם מקצת קורין במקום אחר בשם זה השני שאין קורין אותו כאן, ומה לי אם קורין אותו בשני השמות ביחד. אלא אפילו כשיש לו שני שמות במקום אחד, דאם גירש בשם אחד כשר, כמ"ש התוס' ורא"ש 428 ור"ן 429 פרק השולח, אין חילוק בין אם היו קורין אותו המקצת אנשים בב' השמות ובין אם היה נקרא פעם כך ופעם כך. והוא נלמד מאותה הראי' שהביאו התוס' (דל"ד ע"ב) וסיעתו, מדלא קתני אלא שם דיהודה וגליל, משמע דשני שמות ביהודה אם גירש באחד מהם כשר. וכ"ה בהדיא בפסקי מהרא"י סי' רי"א שהי' שמו יוסף יקותיאל ולא כתב אלא יקותיאל בלבד, והיינו משום דעכ"פ היה נקרא בשם יקותיאל לבד לרוב העולם וזהו ממש כנידון דידן 430 , ומשם תדרשנו, דנידון דידן דמי להתם, שלא הוחזק בכאן אלא בשם אחד.

ולדעתי גם המורה לא טעה בזה, אלא דעת המורה על פי אשר הציע המעשה, שאחיו סיפר לו שהבעל גירש על פי אונס ונכתב בגט שם מלך בלבד 431 , והני תרתי מילי חדא היא, וכוונתו אפשר על דרך האי עובדא שבפסקי מהרא"י הנ"ל, שהבעל מחמת האונס שראה כי כלה היא מעם אבי האשה לאנסו כוון לרמות אשתו, ולא היתה כוונתו לגרשה בגט כשר כדת, ולכן לא כתב אלא שם אחד בלבד 432 . ומ"מ לא יפה עשה המורה שנזדקק לזה 433 בלי שאלת המסדר הגט (וכמדומה לי שמטעם זה לא נזדקקו שאר חכמי העיר הגדולים ומפורסמים ממנו לאחי הבעל, מפני שלא השגיחו על דבריו). ומה שלא נכתב אלא שם אחד אין זה ראי' כל כך. ובפרט שכבר הי' לעולמים בפסקי מהרא"י הנ"ל, שאף שהבעל טען כך, כחשו בפניו יענה, ומהרא"י סמך יותר על המסדר הגט. ואף בנידון דידן נאמן עלי הרב מהר"י מלוקמלא שלא הי' שום אונס כלל בגט, והבעל לא רצה לרמות כלל. גם לא שמע מסתמא אם הגיד קודם הנתינה לפני איש שרוצה לרמות כעובדא דמהרא"י הנ"ל, ואדרבה הגיד על שמו אלימלך מה שלא ידע המסדר הגט כלל עד ששאלו, והוא אמר לו כן בעצמו, מפני שרצה לגרש באמת. ומה שלא הגיד לו השם השני, הוא מפני שלא עלה על זכרונו, ואפשר שנשכח מלבו או שנשתקע שם השני לגמרי. וגם המסדר לא שאל לו על שם אחר מפני שלא עלה על דעתו שיהי' לו שם אחר, ולא שאל רק אם שם מֵלך הוא שם בפני עצמו או שעיקר השם הוא אלימלך, דבכגון דא ודאי צריך שיעלה על לב המורה לשאול ולא זולת זה.

כל זה ראיתי ונתון אל לבי לסמוך על דעת המסדר, שבאם נכון לבו בטוח שלא הי' שום אונס ולא צד רמאות. ולרווחא דמלתא יחקר זאת אצל האנשים שעמדו שם, אם גילה בפניהם שרוצה לעשות צד רמאות, שלא לומר רק שם אחד ולהעלים שם האחר. ואם גם לא ימצא מי ששמע ממנו כאלה הרי האשה מותרת לכל אדם. ודעת המורה אינה דעת תורה מכאן ולהבא אחרי החקירה, ולשעבר צריך כפרה על שגגתו אשר שגג, אפילו לפי דבריו להאמין לאחי הבעל ולעשות מעשה על פיו שלא כדת וכשורה.

דברי המדבר באמת ידידם ורחימם לנצח ד"ש מאהבת אמת

יהודה ליב בא"א ברוך זצלה"ה

הערות

  1. 422. נדפסה בשארית יהודה מג, א (אחרי סי' ט השני, ונסמנה בטעות – י), והושלמה ע"פ כת"י 1027 קלט, א. ותוכנה: נכתב אלימלך המכונה מלך, ואחיו אומר שבלידתו נקרא מלך משה. ומסיק שאם יש לו ב' שמות וגירש בשם אחד כשר, ובפרט שבעיר זו לא נקרא אלא בשם אחד. אלא שיש לברר אם לא שינה שמו בכוונה לרמות, מפני שגירשה בעל כרחו.
  2. 423. כמנהגינו שברמ"א סי' קכט סט"ז: דכל ששני השמות הם בלשון הקודש כותבין דמתקרי. בענין זה ראה מ"ש בשו"ת צמח צדק סי' שעח, בשם מהרי"ל, שאף אם יש לסמוך כדעת המכשירים בדיעבד כשכתב המכונה במקום דמתקרי, מ"מ במקום שכתב המכונה ליב יעקב: יוכלו לטעות מחמת זה לומר שכינויו ליב יעֶקֶב ... שיש לטעות דמשום הכי כתב המכונה.
  3. 424. היינו שהמורה הזה כתב (בכתב הזה שפסל בו את הגט), ש"כתבו מולך בלבד" (כי בהברה רוסית, המבטא של ניקוד ציר"ה דומה לניקוד חול"ם).
  4. 425. אחרי יח, כא.
  5. 426. תוס' גטין לד, ב ד"ה והוא: אבל בהוחזק בשני שמות במקום אחד כשר בדיעבד אפילו באחד מהן, ואפילו בחניכה.
  6. 427. ואם כולם קוראים אותו בשני השמות, ראה שדי חמד מערכת גט סי' לו ס"ח, שהביא מחלוקת הפוסקים בזה.
  7. 428. פ"ד סי' ז.
  8. 429. פ"ד (יח, א דיבור הראשון).
  9. 430. בכת"י: והביא גם כן ראי' מדברי התוס' אלו משמע דהתוס' איירו בכל ענין.
  10. 431. כך כתב המורה בכתב שלו. ולכאורה כוונתו דהני תרתי כו'.
  11. 432. בכת"י נוסף כאן: ותדע שכך היא כוונת המורה, מדשתק מהאונס עד לבסוף שצוה לספגו לאבי האשה, ולא כתב על הגט שהוא פסול מחמת האונס, ואם המורה לא האמין לבו לדברי אחיו למה צוה לאבי האשה לסופגו, אלא ודאי שהאמין לבו לאונס על ידי השינוי שבגט, שבכוונה עשה הבעל מחמת האונס שהעלים את שמו השני.
  12. 433. לקבל את עדות אחי המגרש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.

  1. מבית הגנזים שטרות ומעשי בית דין מהשנים תנ"ז-תס"ח, בפאס, מרוקו גטין לד, א
  2. מבית הגנזים שטרות ומעשי בית דין מהשנים תפ"ג-תפ"ח, בפאס, מרוקו גטין לד, א