<h4>א</h4>
שכר הנכרי לימים458, שאמר לו בעד כל יום ויום שתתעסק במרחץ או תנור או רחיים אתן לך כך וכך459, אף על פי שלא אמר לו שיתעסק בשבת460 והנכרי מעצמו הולך ומתעסק גם בשבת, צריך למחות בידו ולא יניחנו להתעסק בשבת. שאף שהנכרי מתכוין לטובת עצמו כדי ליטול השכר שקצץ לו בעד כל יום, מכל מקום כיון שהוא עושה כן מחמת דבורו של ישראל ששכרו להתעסק איזה ימים הרי זה כעוסק בשליחות הישראל461, שאף שהישראל לא אמר לו להתעסק בשבת אלא שכרו לאיזה ימים סתם462, מכל מקום הנכרי שמתעסק בשבת מתעסק הוא מחמת השכירות ששכרו הישראל לאיזה ימים, והרי בדעתו היום שהוא שכירו של ישראל היום והוא עושה שליחות הישראל, לפיכך אף שעושה בשביל טובת עצמו אין זה מועיל כלום, שלענין שליחות אין לחלק בין עושה לטובת המשלח בין עושה לטובת השליח בין כך ובין כך שלוחו הוא463 (שוע"ר רמג, ד).
הערות
- 458. ירושלמי פ"א ה"ח (בד"א בקיבולת, אבל בשכר יום אסור). הובא בתוס' יז, ב ד"ה אין נותנים (אבל בשכר אסור, פירוש בשכיר יום). תוס' ע"ז כא, ב ד"ה אריסא. רא"ש שם פ"א סכ"ג. שו"ע סי' רמג ס"א (שכר את הגוי בכך וכך ליום ונמצא הגוי עושה מלאכה בשליחותו של ישראל), וסי' רמד ס"א (שכר הגוי לעשות לו מלאכה בשבת), לפירוש המ"א שם ס"ק ג (כלומר ששכרו לימים, וזה אסור מדינא).
- 459. פסקי ריא"ז פ"א הלכה ה אות ה (אם נתנה לו בשכר ידוע לכל יום הרי זה אסור לעשותה בשבת שהרי הוא כאילו אומר לנכרי לעשות מלאכתו בשבת). שלטי הגבורים (ז, א). מנחת כהן משמרת השבת שער ראשון פ"ג. וראה שו"ת צ"צ או"ח סכ"ט אות ב (ור"ל דהאיסור בירושלמי, אף ששכרו לימים הרבה בשכירות עבור כל יום כך וכך ... וס"ל לאאזמו"ר הגאון נ"ע הטעם משום דה"ל כעוסק בשליחות הישראל).
- 460. שזה אסור אף בקבלנות, כדלקמן פי"ד ס"א.
- 461. שו"ע סי' רמג ס"א. וכדלעיל פ"א ס"א-ב.
- 462. ואם שכרו לג' ימים בשבוע, והנכרי בוחר לו איזה ימים לעבוד, ראה שו"ת צ"צ או"ח סי' ל ס"ב ואילך, וסי' פו.
- 463. ראה לקוטי שיחות ח"כ ע' 57 הערה 32, שהעיר לזה מסוגיא (ב"מ י, א): שאני פועל דידו כיד בעל הבית הוא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.