ד

בליובאוויטש היו לוקחים תבואה ל"שמורה" מהחצר שצערבינא, אצל ר' זלמן. תנאי יום הקצירה היו: שיהיה זה יום בהיר וצח שהשמש מכה בכל תוקפה, ושלושה ימים קודם לו לא ירדו גשמים.

שעת הקצירה היתה מהשעה 12 בצהרים עד השעה השניה או מחצית השלישית.

הקצירה נעשתה בשמחה רבה, בליווי שירה. הקוצרים חגורים באבנטיהם, וחבושים בשני "מקיפים" [=כפה וגם כובע].

בתפילת המנחה שאחר הקצירה לבש הש"ץ בגדי שבת, והתפלל בניגון תפילת שמחת-תורה. לא אמרו תחנון. ב"עושה שלום" שבסוף ה"קדיש" הפכו את הש"ץ כבשמחת-תורה, ויצאו עמו בריקוד.

בסעודה שנערכה אחר-כך (סעודת מאכלי חלב), היה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב אומר חסידות, ויושב עם הקהל במשך כמה שעות.

כשנפטר החסיד ר' זלמן, התחילו לקחת חיטים ל"שמורה" במקומות שונים, מהמושבות היהודית בפלך חרסון, וגם מאחוזתו של החסיד הגביר ר' נחמן דוליצקי ז"ל בניחאיעווקע - בהשגחת הרב החסיד ר' צבי סאנין ז"ל (על-פי לקוטי-דיבורים, עמ' 244-241)