כ

[א]

בפסח היה [ר"מ בן אדמו"ר הזקן] אוכל רק שני לילות הזיתים, ושאר הימים היה אוכל תפוחי-אדמה, לא יותר (אגרות-קודש מוהריי"צ, ז, עמ' יח)

[ב]

מההידורים שרבינו [מוהרש"ב] נ"ע היה מהדר במצת שמורה שלו [ראה לעיל אות יא].. ואחר-כך לאפיית המצות היו עוד כמה וכמה הידורים וחומרות וזהירות משונות עד להפליא, באופן שממש מן הנמנעות היה גם לחשוב מחשש דחשש איזה שהוא. ואחרי כל ההידורים כאלו, אמר פעם, שלולי חיוב אכילת כזית מצה, היה בוחר לו לאכול כל ימי הפסח רק תפוחי-אדמה וכדומה, וכמובן משום הכזית מצה דלילי פסח, היה אדרבא אוכל מצה בכל הסעודות אפילו בחול-המועד, שלא יהיה נראה כאילו חושש כו' (אשכבתא-דרבי, עמ' 96. ועל-פי האמור לעיל, נראה שאכילתו מצה בכל הסעודות היתה משום 'קצת מצוה' דאיכא ביה, ולא מן הטעם הנ"ל)..

אכילתו במשך הפסח מפורשת באחד ממכתביו שכתב מחו"ל: הודיתי להשי"ת מעומק לבבי שיש לנו מצה שמורה לקיים אי"ה מצות אכילת מצה, וגם לאכול בימי החג הבע"ל (אגרות-קודש, ג, עמ' רלג)

[ג]

במשך כל השנה לא היה כ"ק אדמו"ר זי"ע נוטל ידיו לסעודה, אלא רק בשבתות וימים-טובים. ואין בידי דבר מוחלט כיצד נהג בימי חול-המועד פסח.

[ד]

הרה"ח ר"י הורוויץ ("ר' איטשע מתמיד") היה אופה שתים-עשרה מצות לכל ימי הפסח (מרשימות הרה"ח ר"י חיטריק שי') . ומאחר ומצות אלו נועדו לשני הסדרים, ול"לחם משנה" בשבת ובשני הימים האחרונים של החג, נראה לכאורה שלא אכל מצות בשאר ימי הפסח.