קט

[reshimo]

ולא היו מקשה מהכפרת בינה, ואדרבה סוככים על הארון וגם על הכרובים דמשה, כמובן (דה"ב ה'), כי חופה דאו"א מקור לחופה דזו"ן. ובכ"ז גם הם מצופים זהב, רצון שלמע' מהשכל מתלבש ברצון שלמטה מן השכל (תו"א ויקהל), וזהו שהזהב לבוש על העצי שמן. ולא הי' זה במשכן כ"א במקדש, כי במדבר היו אב"א, אתכפיא,[/reshimo]

[pianuach]

שמן מורה על מוחא סתימאה 379 שברצון שלמעלה מהשכל380 , ולא היו מקשה מהכפורת שאינה אלא בחי' תפארת דאימא, בינה,

ואדרבה : הכרובים דשלמה היו סוככים על הארון וגם על הכרובים דמשה, כמובן ממ"ש (דה"ב ה' ז-ח ) "ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' אל תחת כנפי הכרובים (הם שעשה שלמה ועמדו בארץ381) ויהיו הכרובים פורשים כנפים על מקום הארון (במקום שהארון עומד שם, לפיכך382) ויכסו הכרובים על הארון וגו'" – כי , חופה דאו"א היא מקור לחופה דזו"ן , ולכן, הכרובים דשלמה, שהם חופה דאו"א, סוככים על (הארון ו)הכפורת, שהיא חופה דזו"ן (שממנה נעשו הכרובים דמשה)383 .

ובכל זאת , גם הכרובים דשלמה הם מצופים זהב – כי, רצון שלמעלה מהשכל (דרגת הכרובים דשלמה שנעשו מעצי שמן) מתלבש ברצון שלמטה מן השכל (תו"א ויקהל 384 ), וזהו שהזהב , בחי' בינה, ההתבוננות שממנה נולד הרצון שלמטה מהשכל, הוא ציפוי ו לבוש על ה רצון שלמעלה מהשכל שמרומז ב עצי שמן.

ו הטעם ש לא הי' זה (הכרובים דשלמה, רצון שלמעלה מהשכל) במשכן , כי אם במקדש דוקא – כי , במדבר היו בבחי' אחור באחור, שזהו בחי' אתכפיא בלבד , [/pianuach]

הערות

  1. 379. ראה לקו"ת בהעלותך לא, רע"א. אוה"ת חנוכה (כרך ה') תתקסא, ב. סה"מ תרס"ח ע' ריג. תרס"ט ע' מ. ועוד.
  2. 380. ראה לקו"ת שה"ש מח, א, שברצון העליון שלמעלה מהשכל "יש מוחא סתימאה . . כי בודאי יש טעם על זה הרצון עליון שרוצה כך, רק הטעם הוא נשגב ונעלה גבוה שאין יכול להשתלשל ולבוא לידי גילוי לזולתו רק כמוס ונעלם לו לבדו הוא, לכן נקרא מוחא היינו שכל גבוה, רק סתימאה מכל, נעלם . . רק לו לבדו טעמו ונימוקו, ושם שורה התענוג . . בחי' עתיק . . אשר משם הוא מו"ס טעמו ונמוקו עמו".
  3. 381. מצו"ד עה"פ.
  4. 382. פרש"י עה"פ. וראה גם שם ג, יג ובפרש"י.
  5. 383. אולי י"ל שב' הדרגות שבכרובים, דמשה ודשלמה, כרובים שהם מקשה מהכפורת (חלק מהארון), וכרובים שאינם מקשה מהכפורת והם סוככים גם על הארון (למעלה מהארון) – הם בהתאם לב' הדרגות שבקדש הקדשים, קדש הקדשים שיש בו ארון, וקדש הקדשים עצמו כפי שהוא למעלה מכלים (כנ"ל סס"ח). – ולהעיר גם מלקו"ש חכ"ו ע' 175 ואילך, בביאור פלוגתת רש"י והרמב"ן אם הכפורת היא כלי בפ"ע או חלק מהארון, שלהדעה שהכפורת היא כלי בפ"ע, ה"ז רומז על ההתקשרות העצמית דישראל עם הקב"ה שלמעלה מהתקשרותם ע"י התורה שהו"ע הארון (כנ"ל סס"ז).
  6. 384. ושם (פז, סע"ד ואילך): "המשכת הרצון העליון שהוא בחי' הרצון שלמעלה מהשכל . . הוא דוקא כשיש כלי לגילוי אור זה, והכלי הוא בחינת הרצון התחתון שנולד מן השכל . . אע"פ שהוא למטה מבחינת רצה"ע אבל עכ"פ כלי הוא לגילוי רצון העליון שיהי' מתלבש בו כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.