קמא

[reshimo]

שיסדר האברים, וגם לר"י שם, עכ"פ שייך אהדדי. ולכן נבדלו במימרא זו בפ"ע. או יאמר: דבין אברים למנחה (וכן בין נסכים למוספין) כתוב להדיא בקרא שאין צריך להיות הפסק ביניהם, ולא רק קדימת מנחה לנסכים וכו' בלבד (יומא לד . ). ולרמז ע"ז, הנה מתחיל מכאן, שינה מהקודם ואמרן תכופין גם בלי הפסק תיבת "קודם" ביניהן, וכיון דפסק פסק.

----------

----------[/reshimo]

[pianuach]

שיסדר האברים, וגם ל דעת רבי יוחנן שם שנחשבת "עבודה תמה"⁴⁹⁹ – עכ"פ שייך אהדדי (כיון שמערכה גדולה היא בשביל הקטרת האברים) . משא"כ שאר העבודות שנימנו בחלק השני של המימרא, מ"אברים" ואילך, לא שייכי אהדדי.

ולכן נבדלו במימרא זו כל העבודות דמישך שייכי אהדדי בפני עצמם – שרק בהם אמר תיבת "קודם" .

ב) או יאמר שהשינוי בתיבת "קודם" בין ב' חלקי מימרא זו הוא לא רק לשם הבדלה בעלמא (שהיתה יכולה להיות גם ע"י שינוי אחר), אלא שינוי זה קשור עם תוכן הדברים :

ובהקדמה – דבין אברים למנחה (וכן בין נסכים למוספין) , כתוב להדיא בקרא שאין צריך להיות הפסק ביניהם, ולא רק קדימת מנחה (שכוללת גם מנחת חביתין) לנסכים וכו' , קדימה בלבד , כדאיתא בגמרא (יומא לד, א) "ומנחה לחביתין – עולה ומנחה (להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונכסים דבר יום ביומו⁵⁰⁰, עולה ומנחה, לימדך שתהא מנחת העולה אחר העולה מיד, ולא יפסיקו חביתין בין עולה למנחת התמיד), וחביתין לנסכים – שום מנחה (הואיל וחביתין אף הן מנחה, והזקיקם הכתוב עם התמיד . . אף היא תהא סמוכה לתמיד אחר מנחת נסכים, כדכתיב עולה ומנחה), ונסכים למוספין – זבח ונסכים (למדנו שלא יפסיק קרבן אחר בין זבח לנסכים⁵⁰¹) . משא"כ בשאר העבודות – יש רק דין קדימה להבא לאחריו, ולא שלילת ההפסק להקודמו.

ולרמז על זה (החילוק בין הענינים שיש בהם דין קדימה בלבד, עד "אברים", להענינים שלא צריך להיות הפסק ביניהם, מ"אברים" ואילך) – הנה מתחיל מכאן (בין אברים למנחה) , שינה מהקודם ואמרן תכופין בלי הפסק כלל, גם בלי הפסק תיבת "קודם" ביניהן : "אברים למנחה וכו'" .

ו אעפ"כ לא כתב "קודם" בין מוספין לבזיכין, אף שיש בהם רק דין קדימה לבזיכין, ולא שלילת ההפסק לנסכין – ד כיון דפסק כבר מאמירת תיבת "קודם" – פסק לגמרי (מלבד בסיום המימרא, כנ"ל) .

---------- * ----------[/pianuach]