לא

[reshimo]

דבלילי תמוז היו עושים פתילות עבות כדי שיכלה כל השמן שבנר. ואם אירע וע"פ טעות שמו פתילה היותר עבה, היינו דתקופת תמוז, ביום שזמן הארת הנרות הוא היותר ארוך, יכלה השמן בחצי הלילה לערך. – ובש"ס נקט גם דינא דשמן אם נשאר, היינו כשנכבה ע"י סיבה אי מצוי'. – והוא: עד בוקר – האמור במנורה – היינו עה"ש, וכמו דמצינו בהקטר חלבים דרפ"א דברכות ועוד מקומות. ופשוט. ובערב הי' מדליק הנרות אחר הקרבת התמיד והקטרת הקטרת (יומא טו . ), דהקטרת הקטרת אין בזה עבודה דשוהה זמן. נראה ברור דבה"ע מקטיר הקטרת בין הטבת ה"נ וב"נ וכדלקמן. וא"כ כיון דגמר הקרבת התמיד הוא בט' ומחצה (פסחים נח . ) הרי סמוך לזה הי' מדה"נ בפתילה כזו שיכלה השמן לעה"ש דיום זה. והנה, בירושלים שמצבה לצפון קו המשוה הוא לב' מעלות (יד הל' קדה"ח[/reshimo]

[pianuach]

דבלילי תמוז הקצרים היו עושים פתילות עבות כדי שיכלה כל השמן שבנר עד הבוקר, ובלילי טבת הארוכים היו עושים פתילות דקות כדי שיספיק השמן להיות הנר דולק עד הבוקר. ו עפ"ז, אם אירע וע"פ טעות שמו פתילה היותר עבה, היינו הפתילה דתקופת תמוז, ביום שזמן הארת הנרות הוא היותר ארוך – אזי יכלה השמן בחצי הלילה לערך , כדלקמן . – ו הא ד בש"ס נקט גם דינא דשמן אם (לא כלה, אלא) נשאר ("נר שכבתה נידשן השמן", "השמן שנשאר בנר הרי הוא כדשן כו'"), היינו, כשנכבה ע"י סיבה אי מצוי'.

ו החשבון בזה הוא:

" (מערב) עד בוקר" – האמור במנורה – היינו עלות השחר, וכמו דמצינו בהקטר חלבים דרפ"א דברכות ש"מצוותן (להעלות⁹⁷ כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה . . דכתיב⁹⁸ לא ילין לבקר ) עד שיעלה עמוד השחר ", ועוד מקומות, ופשוט.

ובערב הי' מדליק הנרות אחר הקרבת התמיד והקטרת הקטורת (יומא טו, א ⁹⁹) [והוא בסמיכות זמן להקרבת התמיד, משום דהקטרת הקטורת אין בזה עבודה דשוהה זמן. ומה גם ש נראה ברור דבין הערביים לכו"ע מקטיר הקטורת בין הטבת ה' נרות וב' נרות, וכדלקמן בפנים (סכ"ח-ט), ונמצא, שהתחלת הדלקת הנרות (ה' נרות) היא מיד אחר הקרבת התמיד] . וא"כ, כיון דגמר הקרבת התמיד הוא ב שעה ט' ומחצה (פסחים נח, א ¹⁰⁰ ), הרי סמוך לזה הי' מדליק הנרות בפתילה כזו שיכלה השמן לעלות השחר דיום זה.

והנה, בירושלים שמצבה לצפון קו המשוה הוא לב' מעלות (יד הל' קידוש החודש [/pianuach]