ספרי כ"ק אדמו"ררשימות<h1>מנורה</h1><h2>הדה"נ. צ"ט. פאריז.</h2>ו

ו

[reshimo]

אגב אורחא. וזהו דפי' ברפ"ו: מי שזכה בדישון המנורה (היינו אותו שהטיב ה"נ. וכדמוכח ביומא כה . במתני', דכהן אחד מטיב כל הז"נ) נכנס ומצא ב"נ מערבים (עיין בלח"מ תו"מ פ"ג הי"ג דנראה עיקר דכן היא גירסת הרמב"ם במשנה זו, ומשנתנו קאי אסיפא דספ"ג מצאן שכבו. ואתי לפירושא כאן איך ידשן את השאר, דאם מצא שניהם) דולקים מדשן (היינו מתקן כדין שאר נר שמצאו דולק. ועיין לקמן בזה ) את המזרחי (היינו נר שהוא מז' לגבי נר חברו הסמוך לקה"ק) ומניח את המערבי דולק (שלא יכבהו וידליק אותו שנית, ורק מוסיף בו שמן) שממנו הי' מדליק המ' בה"ע. מצאו שכ' מדשנו ומד' ממזה"ע[/reshimo]

[pianuach]

נרות – לא נזכרו ב' נרות אלה אלא אגב אורחא , ש" אח"כ (בכניסה הב') מדשן את השאר".

וזהו דפירש ברפ"ו:

"מי שזכה בדישון המנורה (היינו אותו כהן שהטיב ה' נרות (בכניסה הא' שבספ"ג). וכדמוכח ביומא כה, א, במתני', דכהן אחד מטיב כל הז' נרות 20 ), נכנס (בפעם הב') ומצא ב' נרות מערביים

– (עיין בלחם משנה הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ג, דנראה עיקר דכן (" מערביים ", ולא מזרחיים) היא גירסת הרמב"ם במשנה זו 21. ומשנתנו קאי אסיפא דספ"ג : " מצאן שכבו (ב' נרות מזרחיים) מדשנן (עם הג' הסמוכים אליהם) ומדליקן מן הדולקין, ואח"כ מדשן את השאר" (ב' נרות מערביים), ו בהמשך לזה אתי לפירושא כאן (ברפ"ו) איך ידשן את השאר. ועל זה קאמר דאם מצא שניהם) –

דולקים, מדשן (היינו מתקן, כדין שאר נר שמצאו דולק 22. ועיין לקמן ס"ה-ו בזה) את המזרחי ( בין שניהם, היינו נר שהוא מזרחי לגבי נר חברו הסמוך לקדש הקדשים), ומניח את המערבי דולק (שלא יכבהו וידליק אותו שנית, ורק מוסיף בו שמן), שממנו הי' מדליק את המנורה בין הערביים. [/pianuach]

הערות

  1. 20. ביומא שם: "הפייס השני, מי שוחט וכו' ומי מדשן את המנורה וכו' שלשה עשר כהנים זכו בו", כי "שלש עשרה עבודות כהנים מנויות כאן" (פרש"י). ומזה מוכח שדישון המנורה כולה – הן ה' נרות והן ב' נרות – נעשית ע"י כהן אחד.
  2. 21. ושם: "ונראה דגריס רבינו ז"ל בפירושו ומצא שתי נרות מערביים דולקין, וכמו דיש לנו בקצת נוסחי דידן. ואפילו נאמר דגריס ומצא שני נרות מזרחיים, כדגרס הראב"ד והרשב"א ז"ל, מ"מ, אפשר לומר לדעת רבינו ז"ל דאין קורא במשנה בפ"ו מזרחיים למה שקורא בפרק שלישי, דבפרק שלישי קורא מזרחיים לוי"ו זי"ן*, ובפרק שישי קורא לאל"ף בי"ת*, ואע"ג דאין שניהם מזרחיים אלא האחד, קרי לשניהן כן בשביל האחד, וא[ח]"כ מפ' דמדשן את המזרחי ומניח את המערבי, ומה שקראם תחלה מזרחיים לא הוי אלא בשביל האחד של בי"ת שהיא מזרחית לעומת האחרת. והוכרח רבינו ז"ל לומר כן כי היכי דלא תקשי אהדדי השני משניות, וכמו שהקשו אותם הרמב"ן והרשב"א ז"ל. אבל מ"מ נראה בעיני עיקר דהוא גורס במשנה שני המערביים כדאיתא בקצת נוסחאות דידן".
  3. 22. ראה רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ב: "נר שמצאו שלא כבה מתקנו". ---------- *) ראה הציור שבפירוש המשניות .

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

  1. אגרות קודש תכז יומא כה, א
  2. לקוטי שיחות 33 יומא כה, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ה יומא כה, א
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ד יומא כה, א
  5. תורת חיים ערב, א יומא כה, א