(קיז) מותר
(קיז) מותר.
זהו מעשה שהתירו רש"י. וכתב הרא"ש 569 הטעם, דמאחר ששהה הבשר במלח כדי שיעור מליחה, קודם שהושם בכלי שאינו מנוקב, אין המים הנמצאים בכלי מין דם אלא מוהל בעלמא, שהרי אחר ששהה שיעור מליחה מדיחין אותו לבשלו בקדרה ואין חוששין לציר הנפלט ממנו 570 . ואע"פ שהמלח שעל גבי הבשר הוא אסור כדלעיל סוף ס"ט בהג"ה 571 , ולכך צריך להדיח הבשר יפה יפה קודם שיבשלוהו בקדרה 572 . מכל מקום אותו דם שבמלח נדבק הוא במלח ומתייבש בתוכו ואין לו כח ליבלע בבשר, ואע"פ שמתמחה בתוך המוהל. דאם לא כן יאסר כל בשר שמניחים אותו במים להדיחו, כי מתמחה המלח והדם שבתוכו ונבלע בבשר 573 , דמה לי מים ומה לי מוהל שניהם היתר הם, אלא ודאי דם המלח מתייבש בתוכו ואין לו עוד כח לצאת 574 . אי נמי פסק כח המלח 575 , מחמת שהפליט דם 576 ויצא כח המלח עם הדם, ולא יחשב עוד המלח כרותח עכ"ל:
הערות
- 569. פ"ח סי' לח. וראה ט"ז ס"ק מז.
- 570. כדעה הב' דלעיל סי"ט, וס"ק קטו.
- 571. וס"ק סב.
- 572. קיג, א. וכדלעיל ס"ז.
- 573. ראה לעיל ס"ז בהג"ה, ובס"ק מד.
- 574. כדלקמן סי' ע ס"ק מב. ואף למנהגינו להחמיר כדעת האוסרין כאן (כדלקמן בהג"ה, ובס"ק קיט), מודים כשהוא בכלי מנוקב, כדלקמן סי' ע ס"ק יא וס"ק מג.
- 575. טעם זה נתבאר ברמ"א סי' צא ס"ה הג"ה הא', ובש"ך שם ס"ק יא. והובא גם לעיל ס"ק מג, וס"ק מו, וס"ק נז, וס"ק סא, ולקמן סי' ע ס"ק יא, וס"ק מב, וס"ק נ וס"ק.
- 576. משא"כ בשאר מלוח, אדרבא, אין הבשר חשוב רותח עד אחר שיעור מליחה, כמבואר בשו"ע סי' צא ס"ה. ש"ך שם ס"ק יא. לעיל ס"ק קו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.