(קה) ובדיעבד מותר

(קה) ובדיעבד מותר.

ורש"ל ⁵¹¹ פסק כדעת ה"ר פרץ ⁵¹² , דסבירא ליה בכלי חרס בולע אפילו במנוקבת (ובהכי איירי שמואל), דבקל בולע, ולא אמרינן ביה דשריק, והלכך אפילו דיעבד אסור, ובשאר כלים מותר אפילו לכתחלה.

ודעת רמ"א שאין לחלק בין כלי חרס לשאר כלים, דלכתחלה אפילו בשאר כלים אסור, דיש לחוש לדעת הרשב"א, ובדיעבד אפילו בכלי חרס מותר ⁵¹³ , משום דכתב מהרא"י ⁵¹⁴ דנוהגין כרא"ש דסבירא ליה דשמואל איירי דוקא בשאינה מנוקבת כדלעיל.

והאחרונים כתבו לאסור בכלי חרס אפילו דיעבד כדעת ה"ר פרץ ורש"ל, ובשאר כלים יש לאסור לכתחלה כדעת רשב"א ורמ"א (ש"ך ⁵¹⁵ , מנחת יעקב ⁵¹⁶ , פרי חדש ⁵¹⁷ ).

מיהו צונן ודאי דמותר להשתמש בהם, אפילו בלא הדחה אלא בקינוח יפה ⁵¹⁸ . ואפילו כלי חרס לא גזרינן שמא יבא להשתמש בהם חמין כדלעיל ⁵¹⁹ , מאחר שמנוקבת אין דרך להשתמש בה חמין (אחרונים הנ"ל):