(צט) בלא הדחה
(צט) בלא הדחה.
אפילו נתקנח הכלי היטב. דסבירא להו דהכלי נחשב כרותח מחמת המליחה אפילו לאחר שהודח 476 ומפליט קצת מדופני הכלי (כמו סכין ששחט בה דאגב דוחקא דסכינא מפליט 477 , והכי נמי מפליט אגב חומו). ועל ידי הדחה מותר, שמים צוננין מפליטין הם קצת, שהרי מכשירין הן כלי יין נסך אפילו מכניסו לקיום 478 , וכיון שכן אף בשאר איסורים כל שאינו מסתרך כל כך עם הדחה מפליט קצת.
והסברא ראשונה סבירא לה דהכלי חשיב צונן לאחר שהודח, וסגי בקינוח יפה 479 . אבל אין להכשירה בלא כלום, דהא איכא טיחת דם שנדבק בו (משמרת הבית 480 גבי סכין):
הערות
- 476. בתורת הבית הקצר בית ג ש"ג (עו, ב) מבואר שכן סוברת הדעה הג' (שמטעם זה לא מהני הדחה אף להשתמש בו צונן), ושדעה זו אינה עיקר, ובב"י (קיב, א ד"ה ובתורת) כותב שמטעם זה לא הובאה דעה זו להלכה. וכאן מבאר על פי האמור במשמרת הבית (בית ג ש"ג עז, רע"א) לענין סכין שחיטה, שההדחה מועלת (לא כדי לבטל את רתיחת הכלי, כי אם) להפליט קצת. וראה לעיל ס"ק צז-ח, דקיי"ל שהקערה חשובה צוננת.
- 477. שלכן הצריכו בו הדחה (ולא סגי בקינוח), בגמרא קיא, ב. טוש"ע סי' י ס"ב.
- 478. כמבואר בסי' קלה ס"ז וסי"ב.
- 479. תורת הבית הקצר שם. ש"ך ס"ק סו. וכאן מוסיף ומבאר שלדעה זו לא חשיב הכלי צונן אלא אחר שהודח.
- 480. בית ג ש"ג (עו, סע"ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.