(פ) אחרים
(פ) אחרים.
ואפילו לכתחלה נוהגין היתר לשרות הבשר ולשהותו. ומכל מקום לכתחילה יש לשרותו היטב כמו שעה ושתים, ובדיעבד סגי בשרייה מועטת. מיהו לא מהני אפילו בדיעבד מה ששופכין מים על הצלעות שלימות בבית המטבחיים לנאותן 382 . ומכל מקום אם נקרו גידי הדם 383 יש לסמוך בדיעבד על מה ששפכו עליו בהעברה בעלמא מאחר שאין שם דם אלא המובלע בבשר (והבשר לא נתקשה כי אם הדם נתייבש בתוכו כדלעיל), רק קודם מליחה צריך הדחה אחרת לרכך הבשר כדלעיל ברס"י זה (איסור והיתר הארוך 384 , ט"ז 385 ). והמשאת בנימין 386 כתב דאפילו לא נקרו גידי הדם מה בכך יסיר הגידים עם הדם ומותר עכ"ל. והסכים עמו המנחת יעקב 387 :
הערות
- 382. ראה לעיל ס"ק יח (דלא מהני להדחה ראשונה).
- 383. ראה סי' סה ס"א.
- 384. כלל ב ס"ג.
- 385. ס"ק לג.
- 386. סי' קח. ובכת"י ב: וצ"ע , דאדרבה יותר הי' לו להחמיר , כיון דהאיסור משום הדם שמובלע לא מהני הדחה מועטת , כדמשמע בא סור והיתר הארוך, ואיך פסק כ א סור והיתר הארוך מטעם דלא ס בירא ליה.
- 387. אף שלא הסכים עמו בביאור דעת מהרי"ל. וראה שו"ת אדמו"ר הזקן סי' יז: במנחת יעקב (כלל ד' סק"ד ) סתר דעת המשאת בנימין ב מהרי"ל . ואעפ"כ מחמת ההפסד מרובה יש להתיר לבשל על ידי שרייה בפושרין כשעה ושתים קודם המליחה , וגם לנקר חוטי הדם היטב היטב קודם המליחה , אחרי השרייה בפושרין דוקא , לרככם תחלה ולהסירם אחר כך , קודם המליחה. וראה מה שביאר בפסקי אדמו"ר הזקן לסעיף זה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.