(עז) מותר

(עז) מותר.

שאנו תולין לומר שיצא כל דמו על ידי צלייה, ומה שנשאר לא יצא אפילו בבישול (ש"ך ³⁵⁹ ) (ואפילו יצא מעט בבישול יהיה בודאי ס' במים ובתבשיל, ומותר להשו"ע ³⁶⁰ . ובפרט לפמ"ש ³⁶¹ בשם הפרי חדש ³⁶² , דגם הבשר מן המנין. ואפילו לדידן דנוהגין להחמיר כמ"ש רמ"א ³⁶³ , אין לחוש בכה"ג שיהא אותו המועט הנפלט חוזר ונבלע בבשר).

דהא דאסור לבשל בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה אינו מדין התלמוד אלא מחומרת הגאונים ³⁶⁴ , וחומרא יתירא היא, דלא גרע מאומצא דאסמיק ומשובר מפרקתה של בהמה דלעיל סי' ס"ז ³⁶⁵ , שנצרר הדם בתוכה, ואפילו הכי יוצא על ידי מליחה ומותר אפילו לקדרה כשאר בשר. אלא דראוי לחוש לדברי הגאונים במקום שנהגו (ב"י ³⁶⁶ בשם הריב"ש ³⁶⁷ ).

ומהאי טעמא פסקו רש"ל ³⁶⁸ והט"ז ³⁶⁹ , שאם נמלח בכלי שאינו מנוקב אפילו לא שהה שיעור כבישה נאסר אף לצלי, כמו שאר בשר, שאסור משום שפירש הדם ממקום למקום כדלקמן סי"ח ³⁷⁰ . ואם מתחלה נמלח כהוגן בכלי מנוקב והודח ואחר כך נמלח בכלי שאינו מנוקב מותר בממה נפשך, לפי שלא מצינו כחות נוספות במליחה, שאין חילוק בין אם שהה במלחו שעה אחת או שנה, ובין נמלח פעם אחת או מאה פעמים (ים של שלמה).

ומכל מקום אם נמלח עם בשר שלא נמלח נאסר הבשר ששהה ג' ימים, דחיישינן שמא יבלע מן הדם שבשאר בשר שעמו, ולא שייך בי' שיפלוט אגב דמו אפילו לא נמלח עדיין כלל, דלחומרא חוששין לדעת הגאונים שדמו נתקשה בתוכו, והבשר שהוא רך בולע הדם ושוב אינו יוצא על ידי מליחה, כיון דאין לו דם של עצמו ³⁷¹ (וגם צלייה אינה מועלת, דלא אמרינן בצלייה כבולעו כך פולטו אלא כשבלע בשעת פליטה ³⁷² . ט"ז ³⁷³ ). אבל הש"ך בנקודת הכסף כתב דאין להחמיר כל כך בבשר ששהה ג' ימים, כיון דאינו אלא חומרת הגאונים, ועוד דגם הגאונים אפשר דלא קאמרי שאין המליחה מוציא דם כלל, דהא נראה לעין שאינו כן, אלא שאינו מוציא כל דמו, וכיון דעכ"פ מוציא דם קצת שייך לומר שיפלוט גם מה שבלע אגב דמו. וכ"כ הפרי חדש ³⁷⁴ . וכתב דימלחנו שיוציא דם שבלע עם דמו, ואז מותר לצלי.

ושאר בשר שעמו מותר (תורת חטאת ³⁷⁵ ), אם לא נמלח עדיין, או שנמלח ולא הודח ועדיין הוא תוך שיעור פליטת צירו, כמו שיתבאר כל פרטי דינים אלו לקמן בסי' ע' ס"ו: