(סב) שמלחו בו

(סב) שמלחו בו.

שהמלח הוא בולע מדם, דלכך בעינן ס' נגד המלח אם נתבשל בלא הדחה אחרונה 274 , משום דחשבינן המלח כאילו הוא כולו דם. והטעם הוא לפי שהמלח כשמפליט דם שואב הוא את הדם לתוכו ואינו שורף ומכלה אותו (דעת כל הפוסקים 275 , דלא כרמב"ן 276 ).

ומטעם זה אפילו נתייבש המלח עם דמו אסור, דלא מצינו איסור שנתייבש שיהא בטל איסורו, כמ"ש לעיל 277 גבי בשר יבש (ש"ך 278 , ופרי חדש 279 , ומנחת יעקב 280 , דלא כאפי רברבי 281 ):

הערות

  1. 274. כדלעיל ס"ק נב.
  2. 275. כל כך בדרכי משה ס"ק י.
  3. 276. שכתב הר"ן פ"ח (מב, רע"ב) בשמו, שהדם נשרף במלח ומותר.
  4. 277. ס"ק נט.
  5. 278. ס"ק מא.
  6. 279. סוף ס"ק לט.
  7. 280. כלל טו ס"ק מ.
  8. 281. שער מב ס"ק טו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.