(סא) שנית
(סא) שנית.
דדעת הרבה פוסקים לקמן ס"כ 266 , דהמלח לאחר שהפליט דם פסק כחו, ולא נחשב כרותח אפילו לקולא, כל שכן לחומרא יש לנו לומר דלא נחשב כרותח להפליט דם. ולא עוד אלא אפילו להפוסקים דסבירא להו דחשוב כרותח, יש לחוש יותר לאסור הבשר שימלח עם מלח זה, דחיישינן שמא יפלוט המלח את דמו ויבליע בבשר, וכדסבירא להו לאסור מהאי טעמא 267 אם שמו הבשר במלחו בכלי שאינו מנוקב לאחר שיעור מליחה. ומכל מקום כאן בדיעבד שרי, מאחר שהוא מונח בכלי מנוקב, אמרינן דמא משריק שריק ונופל דרך הנקבים ואינו נבלע בבשר 268 (תורת חטאת 269 ).
ומותר אפילו לא הדיחו ומלחו שנית, ונתבשל כך, להפוסקים אלו דסבירא להו דחשוב כרותח ועדיין הוא בכחו להפליט 270 , ויש לסמוך עליהם בדיעבד (ש"ך 271 , ופרי חדש 272 ). והמנחת יעקב 273 כתב דאין להקל נגד הרבה פוסקים דסבירא להו דפסק כח המלח והוי כאילו נתבשל בלא מליחה:
הערות
- 266. ובסוף ס"ק קיז, וש"נ.
- 267. ראה לקמן ס"ק קיט, דהיינו מטעם שהציר והדם שבו חשוב רותח ונבלע בבשר.
- 268. כלדקמן סי' ע ס"ק יא, וס"ק מג.
- 269. כלל טו ס"כ.
- 270. כמבואר בפרי חדש סי' צא ס"ק י. וראה ש"ך שם ס"ק יא. ט"ז סי' סט ס"ק מז.
- 271. ס"ק מ.
- 272. ס"ק לט ד"ה כתב הרב.
- 273. כלל טו ס"ק מג. ובכת"י ג: ואפילו בדיעבד אם נתבשל כך אסור, דהוי כבשר שלא נמלח כלל. אבל אם עדיין לא בשלו ידיחנו ויחזור וימלחנו ומותר, שאף שהמלח אסור כדלקמן, מכל מקום לא חיישין שהמלח יפלוט דמו ויבלע בבשר, אפילו להאוסרים לקמן ס"כ אפילו אחר שיעור מליחה בכלי שאינו מנוקב, דהכא כיון שהבשר מונח בכלי מנוקב אמרינן דמא משריק שריק (ת"ח ומ"י [שם]. דלא כש"ך [ס"ק מ] ) . ובמהדורה האחרונה שלפנינו, חזר בו מהרי"ל ממה שפסק בפשיטות כמנחת יעקב, אלא הוי ספיקא דדינא ופלוגתא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.