(נא) מותר

(נא) מותר.

אבל אם לא היו בו מים, או שהיו מועטין כל כך שאין בהם רוב נגד המלח והציר 225 , אסור הבשר 226 . ולא עוד אלא שהמים נעשה נבילה 227 , וצריך שיהא בבשר ששים נגד הלכלוך והמים (לבוש 228 , מנחת יעקב 229 ). דלא התירו בזמן מועט כזה אלא חשש איסור דם 230 , משום דבלאו הכי יש הרבה צדדים להתיר אחר ששהה שיעור מליחה כמ"ש לעיל 231 , במעשה דרש"י דלקמן ס"כ, משא"כ איסור בשר בחלב או שאר איסורין.

מיהו היינו דוקא כשהלכלוך הוא חָלב ממש, שהוא רך וצלול (והאיסור הוא בעין), אבל אם יש בו לכלוך משיורי מאכל (או חלב מעורב במים), אפילו הוא לח קצת, אינו אוסר את הבשר, דהוי טהור מליח וטמא תפל, דשרי בכה"ג כדלקמן סי' צ"א 232 .

אבל הלכלוך של חלב נאסר שבולע מהבשר המלוח שאצלו כדלקמן שם 233 . וכן הכלי נאסר אפילו אין בו לכלוך כלל (אם יש בו מעט ציר 234 ), וכל שכן אם הוא כלי חרס דבקל בולע (רש"ל 235 ):

הערות

  1. 225. כדלעיל ס"ק מו*, וש"נ.
  2. 226. בכת"י א: (מיהו במקום הפסד מרובה יש להקל כמ"ש רמ"א בס"כ [וס"ק קיט] ) . ואף להאומרים (לקמן ס"כ ) דאחר ששהה שיעור מליחה חשבינן לציר היוצא מן הבשר כמוהל בעלמא , מ כל מקום נהי דלא חשיב דם רותח , בשר רותח מיהא מקרי (וע י' לקמן סי' צא ס"ה) .
  3. 227. כמבואר בסי' צב ס"ד. וראה גם לקמן ס"ק נב.
  4. 228. סי' סט ס"כ.
  5. 229. כלל יד ס"ק יב.
  6. 230. כדלעיל ס"ק מח.
  7. 231. ס"ק מג.
  8. 232. סעיף ה בהג"ה הב'. וראה גם לקמן ס"ק קא. סי' ע ס"ק סא וס"ק סח.
  9. 233. בשו"ע שם, שהמלוח מותר והתפל אסור.
  10. 234. כדלקמן ס"ק קיט, דקיי"ל שהציר (אפילו אחר שיעור מליחה) חשיב רותח ונבלע בכלי.
  11. 235. פ"ח סי' פג. ט"ז ס"ק יח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.