(טו) מליחה

(טו) מליחה.

שיתבאר לקמן סעיף ו'. והטעם שמאחר שאנו חוששין שמא הבליע דם בעין שעליו אין שיעור לדבר ומיד נאסר (תורת חטאת 85 ). (ולאו דווקא מיד שאינו נאסר עד שיראה ציר 86 , שאז אנו רואין שהפליט ואומרים שכשם שהוא פולט כך הוא בולע) 87 .

ואפילו מליחה של צלי אי אפשר שלא יבליע כל שהוא מן הדם בעין שעליו לתוכו (ט"ז 88 ). והוא חשוב רותח, אע"ג דאין הבשר נחשב רותח עד שימלחנו כעין מליחה לקדרה וישהה במלחו שיעור מליחה כדלקמן סי' צ"א 89 , מכל מקום הרי נתבאר שם 90 שהציר הנוטף על ידי מליחה מקרי רותח אפילו במקום שאין הבשר חשוב רותח, והוא הדין הדם הנבלע על ידי מליחה.

ומכל מקום כתב באיסור והיתר הארוך 91 שיש תקנה לזה בצלייה, שלא נבלע כל כך עד שלא יהא כח בצלייה להוציאו, מאחר שלא שהה שיעור מליחה (או שנמלח מליחה מועטת). וכן משמע לקמן סי' ע"ו ס"ב בהג"ה, וכן דעת הש"ך 92 . אבל רש"ל 93 מחמיר אפילו לצלייה אפילו לא שהה שיעור מליחה ואפילו נמלח רק מעט כעין מליחת צלי 94 , וכ"ד הט"ז 95 . והמנחת יעקב 96 כתב דאם נמלח מליחה מועטת וגם לא שהה שיעור מליחה דאיכא תרתי לטיבותא יש להקל אבל בחד מהני לא, וכתב שזהו דעת רמ"א בתורת חטאת ובהג"ה בסי' ע"ו בס"ב:

הערות

  1. 85. כלל ה ס"ב. וכדלקמן סי' ע ס"ק סד.
  2. 86. ראה גם לקמן סי' ע ס"ק כח.
  3. 87. בכת"י ו: אע"פ שיש לו עוד דם של עצמו , כיון שלא שהה שיעור מליחה , אין לומר שידיחנו ויחזור וימלחנו ויפלוט גם דם שבלע אגב דמו , דגבי דם בעין לא אמרינן כב ולעו כך פולטו כדלעיל ס"א [ס"ק א, וס"ק יד].
  4. 88. ס"ק ח, בשם איסור והיתר הארוך (כלל י ס"ז), בשם אור זרוע (ח"א סי' תעב).
  5. 89. סעיף ה.
  6. 90. ברמ"א. וראה גם לקמן ס"ק קו.
  7. 91. כלל ד ס"ד.
  8. 92. ס"ק יג.
  9. 93. מכונות סי' ה ס"ק ז.
  10. 94. שמבואר ברמ"א סי' עו ס"ב.
  11. 95. ס"ק ז, בשם מהרש"ל (שם) ותורת חטאת (כלל ה דין א). ובכת"י ו: ומכל מקום יש לומר דבכה"ג יש לסמוך על התוס ' והגהות אשרי דלעיל [בשוה"ג לסוף ס"ק יד, שמתירין בצליה] . ועוד שמהרש"ל ותורת חטאת שנטו להחמיר, משום דדעתם להחמיר גם בבשר שלא שהה שיעור מליחה שנפל לציר קודם הדחה [בתורת חטאת כלל ו ס"ג, ובים של שלמה פ"ח סי' עז] , וכמבואר להדיא בים של שלמה פ' השוחט [סוף] סי' י"ח, דהא בהא תליא [דין נפל לציר ודין נמלח בלא הדחה. וכ"ה בתורת חטאת כלל ו ס"ב] (וגם לפי דעתו אין להחמיר אלא כדי קליפה, כדסבירא ליה בציר שלא שהה שיעור כבישה [ראה לקמן סי' ע ס"ק סד] , וגם קליפה זו אינה אלא חומרא בעלמא, משום דאינו ודאי שהבליע אלא דיש לחוש שמא הבליע כמ"ש בתורת חטאת [כלל ה ס"ב: דאנו חוששין שהמלח הבליע דם שעליו] , אם כן אם נתבשל כך מותר כדלקמן (סי' צא [ס"ד בהג"ה] בשם איסור והיתר הארוך [כלל כט ס"ב] עיי"ש [וכ"ה לקמן ס"ק צח] ). ואם כן לפי מה שכתבו האחרונים [כדלקמן שם ס"ק נו] בסוס"י ע', מסתימות לשון רמ"א, דאין להחמיר בציר כל כך, וכאיסור והיתר הארוך שם [כלל ה ס"ה] , הוא הדין נמי הכא גם בזה . (ועוד דחשיב התם [ים של שלמה פ"ב סי' יח] דם שעל גביה דם בעין ממש, ובאמת זה אינו אלא דהוה כמו דם בעין, כלשון הגהות שערי דורא [הגהה שבפנים שערי דורא סוס"י ה] דלעיל ס"א [ראה לעיל ריש ס"ק יד] . ואפילו בששהה שיעור מליחה דאוסר גם האיסור והיתר הארוך [כלל ד ס"ג] לצלי, כתב הטעם שפירש וחוזר כו ', וכן הוא לשון היש אוסרים שברא"ש [פ"ח סי' מו, שהובא לעיל ס"ק יג] דעלייהו סמיך מהרא"י , דלא כים של שלמה [שם, שאוסרו לצלי, מטעם דם בעין] עיי"ש) .
  12. 96. כלל ה ס"ק ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.