(ד) כלל
(ד) כלל.
פירוש לענין דנאסר הבשר אפילו דיעבד אם נמלח כך, דהוי כאילו נמלח בלא הדחה, שהמלח מבליע דם בעין שעליו כדלעיל בשם הסמ"ק (דאילו להר"ן היתה מועלת הדחה ראשונה מאחר שנתרכך הבשר. ש"ך 37 ). ומיהו אם יש ששים נגד הדם בעין שבמקום החתך, או במקום הסרת טלפי רגלים, מותר כדלקמן ס"ב 38 . ואם אין ששים נאסר אפילו מה שחוץ לטלפים 39 (ב"ח 40 ש"ך 41 ):
הערות
- 37. ס"ק ג.
- 38. וס"ק יט.
- 39. בכת"י ה; ו; ז (בשינוי לשון קלים ביניהם): וכן אם הרגלים עומדים זקופים על מקום טלפיהם בשעת מליחה אין צריך ס', אלא סגי בקליפה מה שחוץ לטלפים [ראה לקמן סי' עא ס"ק ו] דדם אינו מפעפע למעלה כדלקמן סי' ע' ס"ב בהג"ה . ואין מה שחוץ לטלפים מצטרף לששים כדלקמן סוס"י ע [ראה לקמן שם ס"ק סד, ובסי' זה ס"ק קז וס"ק קיט] . אבל אם לא הסיר הטלפים כלל ומלחן כך, לא נאסר אלא מה שבתוך הטלפים כדלעיל סי' ס"ח [ברמ"א ס"ח] . ולא הוי הדם שבתוכן כדם בעין הואיל והטלפים מפסיקין בין הדם להמלח אין המלח מבליעו ) ש"ך [ס"ק ד] ) .
- 40. סד"ה כיצד.
- 41. ס"ק ג במוסגר, לפירוש החוות דעת ביאורים ס"ק ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.