259

ובשנה זו נמלאו מאתים וחמשים שנה להולדתו של מורנו הבעש"ט נ"ע.

* * *

יום השמונה עשר לחדש אלול — חי אלול — הוא יום הולדת כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע אשר אמר⁴ אַז ער האָט זיך מוסר נפש געווען בפועל אויף ניט זיין אַ נפרד פון דעם בעש"ט'ס אַ תנועה אפילו לשעה קלה און אפילו רק למראית עין.

* * *

מורנו הבעש"ט נ"ע הראה איך צריכים, ווי דאַרף מען, לעבוד את השי"ת⁵.

ומורנו רבנו הגדול נ"ע הראה איך אפשר, ווי קען מען, לעבוד את השי"ת⁵. והוא סלל מסילה רחבה בדרך עבודת השי"ת כהוראת מורנו הבעש"ט, והכניס את עצמו ומכניס את עצמו בטובתו של איש יהודי ואפילו גס ובעל עבירה. מייסרו ומוכיחו, מעוררו וממציא לו מזור ותרופה עד שמושיבו בהיכל המלך.

* * *

מיט הנחת העצמות, מיט זיך אַוועקלייגין, מתחיל רבנו הגדול דרכו בקודש. במסירת נפשו בעד טובת הזולת לקרבו אל אור האמת מתחיל רבנו הגדול את בנין היכל חסידות חב"ד. ואת זה הוא דורש מההולכים בעקבותיו⁶.

* * *

אנן⁷ פעלא דיממא אנן⁸. מ'בעדאַרף מאכין ליכטיג. און ליכטיג מאַכין קען מען נאָר דורך דעם אור החסידות. אור החסידות איז אַ אור עצמי וואָס איז נתגלה גיוואָהרין דורך מסירת נפש בפועל.

מאמר זה אמר הוד כ"ק הצמח צדק במענה על התאוננותו של הרה"ק הרה"ח ר' הלל מפּאַריטש⁹, כי כמה חדשים בשנה הוא טרוד בנסיעות ונע ונד, ובדרך ממילא מתבטל מתורה ועבודה, וע"ז השיבו הוד כ"ק הצמח צדק מאמר זה¹⁰.

* * *

ממאמרו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר הרה"ק הצמח צדק למדנו ששה דברים:

א) צריכים להניח את עצמו בשביל הזולת. מ'דאַרף אַוועק געבין דעם אייגענעם גוט, וואָס זיך איז גוט, צוליב דעם צווייטין.

ב) עלינו המצוה והחובה להאיר. אנן פעלא דיממא אנן. אונזער אַרבעט איז — מיר דאַרפין מאַכין ליכטיג, להאיר לבביהם של ישראל ולהאיר בתיהם של ישראל.

ג) היאך לקיים מצוה זו המוטלת