251

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

200 לקוטי - מייסד תורת החסידות הכללית, ויום" הולדת אדמו"ר הזקן - מייסד תורת חסידות חב"ד.

חסידות חב"ד, על"אף שהיא המשך של החסידות הכללית - להביא את תורת החסידות שתהיה מובנת על-ידי חכמה בינה דעת, שכל האדם - יש בה גם חידוש מיוחד על-פני החסידות הכללית?',

וחידוש זה הוא מיוחד עד כדי כך; שנדרש היה שמייסדה של חסידות חב"ד - אדמו"ר הזקן - יהיה נשמה חדשה, כידוע, 3 והוא אף נקרא (כמו הבעלשםדטוב) בכינוי ,,המאור הגדול"+.

ובדומה לכך יש להסביר לגבי הענין של ,אני לדודי ודודי לי": אמנם, זהו פרט בתוך הענין הכללי של ,אלול", אך בכל זאת, הוא גורם לחידוש מהותי

ח"י אלול

בתוך ענין כלליי זה, וכל העבודות הרוחניות של אלול מתבצעות באמצעותו באופן נעלה יותר, בדומה לחידוש שבחסידות חב"ד לעומת החסידות הכללית.

וזהו ההסבר לשני הנוסחאות של האמרה אודות ח"י אלול:

העובדה שח"י אלול הוא יום הולדתו של הבעל-שם-טוב מכניסה חיות באלול, כי החסידות הכללית מכניסה חיות כללית בעבודת ה', חיות המקיפה וכוללת את כל סוגי העבודה הרוחנית.

והעובדה שח"י אלול הוא יום הולדתו של אדמו"ר הזקן - מייסד תורת חסידות חב"ד - מעניקה חיות לעבודה של ,אני לדודי ודודי לי" ובאמצעות זאת לכל סוגי העבודה, כי החידוש שבחסידות חב"ד קשור במיוחד לעבודה זו, כפי שיובהר בהמשך.

ג. השאלה על ההבדל בין החסידות הכללית לחסידות חב"ד

את ההבדל שבין החסידות הכללית (הבעל-שם-טוב) לבין חסידות חב"ד (אדמו"ר הזקן) ביטא כ"ק מו"ח אדמו"ר בפתגם קצר5: הבעל"שם-טוב הראה כיצד צריך לעבוד את ה', ואדמו"ר הזקן הראה כיצד אפשר לעבוד את ה'.

מלשון הפתגם כפשוטו נראה, לכאורה, שלפי תורת הבעל-שם-טוב

הערות

  1. 2. ראה ד"ה פדה בשלום תרפ"ה (בשם אביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע - י"ט כסלו עטר"ת*) שבזה שהביא אדה"ז חסידות לידי השגה גילה עצם פנימיות התורה. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 9 ואילך. ולהעיר מס' השיחות תורת שלום (ע' 5) ,דער אלטער רבי הי' מסכת בפ"ע".
  2. 3. שיחת ח"י אלול הנ"ל (לקו"ד שם תעח א ואילך. סה"ש תש"ה ע' 127 ואילך). וראה לקו"ת שה"ש (נ, א) בפירוש ענין נשמות חדשות. וש"נ.
  3. 4. להעיר מב' הפירושים בפסוק (בראשית א, טז) ,שני המאורות הגדולים" - (א) שבתחילת הבריאה הי' אור הלבנה גדול כמו אור השמש. (ב) שאז היתה הלבנה ,מאור" כמו השמש ולא מקבלת אור מהשמש (ראה בפרטיות ס' הערכים-חב"ד ע' אור הלבנה ס"א וס"ז (וראה שם ס"ח לענין אור הלבנה לעת"ל). וש'").
  4. 4. *) נדפס בסה"מ עטר"ת (הוצאת תשמ"ח) ע' תרעג.
  5. 5. ,התמים" ח"ב ע' נח [עו, ב]. סה"מ תש"ח ע' 292.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. כתר שם טוב שסח לקוטי שיחות חלק יט ע' 251
  2. ספר השיחות 259 לקו"ש חי"ט ע' 251
  3. תורת מנחם בס"ד. ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז לקו"ש חי"ט ע' 251

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.