229
היא ברוך, תפלה — היא יה"ר190. וקודם השתי' רק יאמר: יה"ר שיהי' לרפואה191. כן הורה הצ"צ למהרשנ"ע הלכה למעשה. ואמר שיכון מקודם כמו לברכה: ינקה ידיו וכו'192. ויש ע"ז ראי' משני מקומות בש"ס. מק"א) שא"צ לברך, מק"ב) שיה"ר נחשב לברכה193 (?. הכותב).
[ר"ח מבריסק הי' מספר מעשיות מצדיקים. הי' איש חכם מאד. ספר בשעת האסיפה בפ"ב ע"ד צענז לרבנים194: זהו דבר ידוע ששמיעת "כתר" מרל"י מבאַרדיצעב בימים הנוראים הי' פוקד עקרות. ויש לזה מקור בש"ס. והתחיל להציע הראי', והיו שם רמ"מ חן ורי"י ראפלאוויץ נ"י195 ונתפלאו במאד מאד].
פעם אמר אדנ"ע לקאפּעל זעליקסאהן196 במעמד מו"ח אד"ש, במענה על דבריו של ק"ז197 שאמר שאומרים "נֶהי": קאפּעל, קאפּעל, אָן אַ קעֶפּעל! איך אינך זוכר שאמר לנו אאמו"ר (מהרשנ"ע), שאומרים "נ הי" או "נהי"198. "נַהי" זאָגט אַ מתנגד, מֵתנפּגיד.
... לכל דבר צ"ל כלי199 — בשיחה ע"ד פרנסה — וכידוע דאדה"ז שלח לחולה חצי כוס מים ופרוסת שמורה200.
כשב' פרשיות מחוברות היו אומרים — בינם לבין עצמם — ב' ההפטרות, וכן אם הי' שבת ור"ח וכה"ג — אחרי קריאת שמו"ת ב' הפרשיות201. כן למדו אותי.
יום ב' י' אייר רצ"א. ריגא.
רק במקום אחד מצאתי שכתב מהרשנ"ע על גליון כי"ק של הצ"צ הג'202 קצרה, לשון הע"ח עם איזה
הערות
- 190. אוה"ת ויחי ח"ה תתשכה, א. סה"מ תרכ"ט ע' ב. לקו"ש ח"י ע' 38.
- 191. כלומר: כיון ששתיית המים אינה לצמאו, אלא כדי שהמים יפעלו הרפואה, לכן, לא שייך על זה ברכה שהיא הודאה על ההנאה שבדבר (כבשותה לצמאו), כי אם תפלה בשביל לפעול הדבר — "יהי רצון". ולכן אין לברך, אלא רק לומר "יה"ר שיהי' לרפואה".
- 192. ראה שו"ע אדה"ז או"ח ס"ד במהדו"ב.
- 193. ובהתאם לכך הורה הצ"צ לומר רק יה"ר, ולא ברכה (כי במקום א' איתא שאין צריך לברך), ואעפ"כ, יכוין מקודם כמו לברכה (כי במקום ב' איתא שיה"ר נחשב לברכה). — בנוגע לציון ב' המקומות בש"ס, מציין כ"ק אדמו"ר — הכותב — סימן שאלה.
- 194. חיוב תעודת השכלה מינימלית ("צענז") למועמדים חדשים לרבנים — נושא שאודותיו דנו ב"ועידת הרבנים בפטרבורג" (ד' אדרשני — ו' ניסן עת"ר) — ראה אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ג ע' נח. וש"נ. ובארוכה ב"מבוא" לאגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' 35 ואילך.
- 195. הרב ר' מנחם מענדל שי' חן מניעזין, והרב ר' יצחק יואל ראפאלאויץ מקרעמענטשוג, שהשתתפו באסיפה הנ"ל — ראה אגרותקודש אדמו"ר מהורש"ב ח"ב ע' תקז (וראה גם שם ע' תיז).
- 196. החסיד ר' יעקב קאפיל זעליקסאהן שהי' החוזר בשנת תרנ"בתרנ"ג (ראה ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 17).
- 197. = קאפל זעליקסאהן.
- 198. ראה ספר השיחות תורת שלום (ובהערות כ"ק אדמו"ר) ע' 156 שצ"ל "נהי" — נו"ן וה"א בחיריק. ובספר השיחות שם ע' 12: "נהי" — הנו"ן בסגול, הא בחיריק. ולא "נהי", נו"ן בפתח. — ומוסיף שם, שזהו מהענינים שאינו יודע טעם הדבר. וראה גם ספר השיחות תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 301.
- 199. ראה לקו"ת תצא לז, סע"ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ קו, סע"ב ואילך.
- 200. ראה ספר השיחות תש"א ע' 102. תש"ב ע' 91. לקו"ש חט"ו ע' 285. תורת מנחם — התוועדויות תש"י ע' 55.
- 201. ראה גם "היום יום" ל' סיון. ספר המנהגים ע' 25.
- 202. = הגהה. — וממשיך, שגם זה שבמקום אחד (עכ"פ) כתב אדמו"ר מהר"ש הגהה (אפילו קצרה) על גליון הכי"ק של הצ"צ, הוא דבר תמוה (משא"כ בנוגע להמגן אבות, שכתב הגהות על גליון הכי"ק של הצ"צ, כדלקמן).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.