225

עמד, לבוש בקײַלעכדיקע היִטל. עמדתי ופני אל המקום ששם ישב תמיד, והוא עמד מן הַצד. ה"חזרה" היתה קשה לי, כי הי' מאמר ארוך, ובמקומות אחדים עוד לא הבנתי.

גם "לפּמדות" בנגלה למדתי בע"פ, אבל לא אמרתי.

רז"א הי' מניח רק תפלין דרש"י ור"ת. מהרשנ"ע הי' איזה זמן שהי' מניח דרש"י ור"ת בב"א146, ומתפלל בהם כל התפלה. והי' קטנים ביותר, פחות מאצבעים וכו'147. ואדנ"ע גם הוא הניחם איזה זמן, והי' קשה בעיניו מאד, מפני קוטנם פחות מאצבעים. והי' מכון להיסח הדעת, פושטם, וגם הטלית, ואח"כ לובש דרש"י עוד הפעם בברכה148. ושאלתיו — דברי מו"ח אד"ש — אלא איך להתנהג, ויענני, איך בין געפארין צום טאטען און געפרעגט.

אח"כ היתה הנהגת אדנ"ע149: הי' מניח דרש"י ומתפלל כל התפלה עד אחרי עלינו. פושט ש"ר דרש"י ולובש ש"ר דשימושא רבה, אומר ק"ש, ולומד פרק א' משניות. פושטן, לובש דר"ת, אומר בתחלה ק"ש, אח"כ וידבר, ואח"כ תהלים (יום בחדש), וגמרא למיגרס דף א' (כמדומה שבתפלין דר"ת הי' לומד גמרא. הכותב) על הסדר. אח"כ פושט ש"ר דר"ת ולובש ש"ר דראב"ד, אומר ק"ש, ולומד ירושלמי, ולא הי' שעור קבוע ללימוד הירושלמי150. ושלשה דפים גמרא למיגרס הי' לומד בכ"י151, אחרי תפלת שחרית, מנחה וערבית. משניות רק בבוקר, כנ"ל. כן הי' אומר קאפּיטעל א' מתורה, כן מנביאים, וכן מכתובים152. התנך הי' מונח פתוח לפניו. אבל הוא הי' אומר בע"פ.

הערות

  1. 146. = בבת אחת. — ראה גם ספר השיחות שבהערה 118.
  2. 147. ע"ד השיעור דאצבעיים כו' — ראה גם מכתבי כ"ק אדמו"ר באגרותקודש חי"א ע' שו, שסד. חט"ו ע' תלז, ובהנסמן שם.
  3. 148. פירוש הדברים בדא"פ: אצל אדמו"ר מהר"ש היו תפילין של רש"י קטנות ביותר [22 ס"מ לערך], ושל ר"ת פחות מאצבעיים [5.53.3 ס"מ לערך]. אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היו לו תפילין של רש"י גדולות יותר מאצבעיים [55 ס"מ לערך], ותפילין של ר"ת באותו גודל של אביו [5.53.3 ס"מ לערך]. והי' מניח בתחילה הקטנות [התפילין דרש"י של אביו], בבת אחת עם של ר"ת, ואח"כ לובש של רש"י הגדולות עוד פעם בברכה. משא"כ של ר"ת כיון שהיו באותו גודל, לא היתה סיבה להניחן פעם נוספת. — עפ"י מאמר הרב שד"ב לוין כפ"ח ז' אדר תשנ"ה ע' 2928.
  4. 149. ע"ד הנחת ארבעת זוגות התפילין — ראה רשימת כ"ק אדמו"ר ב"היום יום" יט מנ"א (ממכתב רבינו משנת תרפ"ו[ednref_54_*]): "המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תש"י ותש"ר דרש"י קודם אמירת פרק איזהו, ומתפללים בהם עד אחרי אך צדיקים גו'. ב) מסירים תש"ר דרש"י, ומניחים — בלא ברכה — תש"ר דשמושא רבא וקוראים שמע גו' עד אמת ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש. והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י ומצודות. ג) אח"כ מניחים תפלין דר"ת — בלא ברכה — וקוראים שמע גו' עד אמת, פ' קדש גו' והזכירות שנדפסו בסידור. ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תש"ר דר"ת ומניחים תש"ר דראב"ד — בלא ברכה — וקור[א]ים שמע גו' עד אמת, ולומדים פ' חומש עם פירש"י — מפרשת השבוע: יום א' עד שני, ביום ב' פרשה ב' וכו'". וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 507. תורת מנחם — התוועדויות ה'שי"ת ע' 7 ואילך, ובהערות שם.
  5. 150. ראה "היום יום" ג' ניסן (שהועתק בהערה 91).
  6. 151. כנ"ל ע' 219.
  7. 152. ראה "היום יום" שם. ספר השיחות: תרצ"ו — חורף ה'ש"ת ע' 54; תש"ד ע' 25. [edn_54_*] (אגרותקודש חי"ד ע' תמ. רשימות כ"ק אדמו"ר — ילקוט — חוברת ט ע' 7 ואילך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.