תכג
תכג
איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו. פירוש, כי עיקר האדם הוא הצל"ם דמות אדם שבו, וכמ"ש בזוהר כשחיה דורסת את האדם בוודאי נדמה לה כבהמה, והלך ממנו דמות אדם מחמת העבירות שעשה. ואד"ם בגימטריא מ"ה. וזהו פירוש איזהו שוטה המאבד מ"ה שנותנים לו, מ"ה ר"ל צלם אד"ם גי' מ"ה, שנותנים לו מהעולמות העליונים. ונקראכג שוטה כי אבד זה מחמת שטות, כי אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות.
הערות
- כג. ונקרא כו' במדל"י בסוגריים . ----- הערות וציונים ----- ראה לקוטי שיחות חכ"ה ע' 455 ובהערות שם. עיקר האדם הוא הצל"ם דמות אדם שבו – עיין ריש סי' קלד ובהערות שם. נדמה לו כבהמה כו' – ראה חדושי אגדות למהר"ל שבת קנא, ב. תניא פכ"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.