א

סימן שצא

שאלה. גט שנכתב שנת ה"א תקע"ג לב"ע. ודילג הסופר ה"א תקע"ג וכתב בשנת ג' לב"ע. מה דינו אם כשר לכתחלה. או דווקא אם נשאת לא תצא:

תשובה. הנה הב"ש כתב בסי' קכ"ז ס"ק י"ח. אפילו לא כתב רק פרט האחרון כגון שלשה כשר ב"י בח"ה סי' מ"ג עכ"ל. ועיין ב"י בח"ה שם שנסתפק בזה. אלא שסיים שדעתו נוטה להכשיר. ולפע"ד דגם הרב"י לא אמרה רק לשטרות אבל לא לגיטין. ולא משום חומרא דעריות בלבד כמ"ש בב"י שם בנידון דפסקי מהרא"י סי' י"א. כי מלבד זה בנ"ד יש טעמא רבה לחלק בינייהו. דבשלמא לענין מוקדם פסול בשניהם. ומשו"ה בנידון דמהרא"י שייך לפסול בשטרות גם כן משום מוקדמים כבגיטין אלא שכתב הב"י שאין להחמיר כ"כ בשטרות כבגיטין. משא"כ בנ"ד אין שייך מוקדם. רק שלא נתבאר הזמן בבירור. כי י"ל ג' אחר ס'. או אחר ע'. או אחר פ'. והרי בשטרות אם לא כתב זמן כלל כשר כמ"ש בסי' מ"ג. ואפילו לכתחלה כמ"ש הר"ן בפ' המגרש גבי ג' גיטין פסולין כו'. ובזה נמי לא גרע מאין בו זמן כלל. כי כל ספק שיסתפק אם הוא ס"ג או ע"ג הרי יד בעהש"ט על התחתונה ואין כאן חשש כלל. וכתב הש"ך ס"ק כ"ט דבכל דוכתא לא פסלינן שטרא אלא כשיש ריווח לבעהש"ט. אבל לא כשמגרע כח בעהש"ט. וכ"נ דהא אין בו זמן יוכיח רק דאהני דאם יבוא משנת ס"ג עד ע"ג יטרוף. כי אז וודאי קדמה הלוואתו. שהרי עדיין לא הי' ג' אחר. משא"כ בגיטין דבאין בו זמן פסול. משוםשמא יחפה לר' יוחנן דקיי"ל כוותי' בפ"ב דגיטין ד' י"ז לכמה פוסקי' וה"ז דמי לאין בו זמן כלל. כי לעולם יוכל לחפות על ב"א שכשיכתוב בשנת ע"ג יוכל לחפות על זנות דמקודם. כי יאמר שנכתב בשנת ס"ג מאחר שאין כאן רק ג'. ולא שייך לומר כאן יד בעהש"ט על התחתונה. כי אדרבה ספק נפשות להקל. ועיי' בפ"ב דגיטין דף י"ז ע"ב אהני לשמיטה דלקמי'. אבל באותה שמיטה יוכל לחפות משום דספק נפשות להקל. ובכאן יוכל לחפות כך לעולם. והוי כאין בו זמן כלל ופסול. אבל כשנכתב העשיריות ג"כ יש להקל. כי אז א"א לחפות אא"כ יאמר שגירשה מאה שנים קודם. והרי ימי שנות האדם שבעים שנה על הרוב. ואם בגבורות שמונים שנה. ולכאורה י"ל דדעת הב"ש דגם על עשר שנים א"א לחפות ולומר שגירשה יו"ד שנים קודם. שבוודאי ימצאו עדים שיכחישוהו. דבמשך זמן כזה א"א שלא ימצאו עדים שהיתה אשתו. אבל באמת מוכח בגמרא הנ"ל לשמיטה דלקמי'. והיינו אפילו גירש בסוף שמיטה וכתב בשבוע פ' כשר משום האי טעמא דאהני לשמיטה דלקמי'. ונחשב שיש בו זמן. וכמ"ש בשו"ע אהע"ז סי' קכ"ז ס"ז שם דלולי שנכתב בשבוע פלוני הי' יכול לחפות גם על זנות שלפני ז' שנים. ולחלק בין ז' שנים לעשרה אינו במשמע. וא"כ נראה דלכתחלה לא תנשא בגט זה. ואם נשאת לא תצא כדין גט שאין בו זמן שבסי' קכ"ז סעי' א: