ב

ומיהו צ"ע אם לטהרה עכשיו בלי ספירת ז"נ וטבילה כיון שכשראתה מ"ת ג"פ עדיין לא נודע לנו אז שהיה לה מכה. ושהיה המכה מוציאה דם אז רק עכשיו נודע לנו כן ע"י בדיקות הנשים. א"כ אפשר אין לטהר הדם למפרע שרמ"ת. דדלמא עכשיו נתהוה המכה. וממילא שהדם שרמ"ת הי' מן המקור. וכן משמע בפא"ט דנ"א ע"א הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה לא הגליד פי המכה הממע"ה. הרי אפילו הגליד פי המכה לא אמרינן דהיתה כן למפרע רק על שלשה ימים. וע"ש בתוס' ובש"ע ח"מ סי' רל"ב ססע"י י"א. ועיין כעין חקירה זו בשו"ת מהרי"ט חי"ד סי' ל' ושם העיר ממ"ש בגמ' פ' הרואה כתם דנ"ח ע"א דאין מחזיקין טומאה ממקום למקום אף כדי להקל בכתמים הקלים ע"ש. וע"ש בתוס' סד"ה ומי מחזקינן וכמ"כ י"ל דאין מחזקינן טהרה מזמן לזמן. ועיין בא"ח סי' תס"ז ועיין בתוי"ט ספ"ט דטהרות במשנה נמצא בגג המעטן טהור נמצא במעטן הגג טמא ובתו"ח שם. ואין לומר דניזל בתר השתא להחזיקה כמו"כ במכה אלמפרע. דמאי חזית דהא איכא חזקה דמעיקרא שבודאי היה זמן שלא היה לה מכה זו וא"כ י"ל השתא הוא דאיתרע והוכתה דהא חזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא אם לא בחזקה העשוי' להשתנות ע' קדושין דע"ט ב' ותשו' הר"ן סי' ס"ו הובא בב"י בי"ד סס"י ר"א ע"ש. ואין לומר דע"י הלידה אתרעי חזקה דמעיקרא משום שע"י הלידה עלולה להתקלקל אם המילדת אינה בקיאה (וסמך לדבר מתשו' מהר"ר יוחנן שביו"ד סי' קפ"ז בד"מ סק"ו). והיכא דאתרעי חזקה דמעיקרא י"ל דאזלינן בתר השתא ע' תוס' פסחים דף צ"א ד"ה שהיה טמא דהא ליתא דשאני התם דנפילת הגל הוא ריעותא גדולה ביותר. ולא בערך ריעותא דלידה דהא רוב נשים לא נעשה להם מכה ע"י הלידה. אלא שאפשר לצדד קצת משום דכיון דלא ראתה רק מח"ת ורוב נשים אינן רואות דם מ"ת וא"כ רובא מסייע לחזקה דהשתא. וגם חזקה דהשתא דנ"ד עדיפא קצת דמסתמא לא נעשית המכה בבת אחת ודומה קצת לחסר ואתאי דריש נדה גבי מקוה שנמדד ונמצא חסר דבצירוף חזקת טומאה דמעיקרא כודאי טומאה משוינן לה. וא"כ ה"ה הכא להיפך יש לטהר לכאורה בשגם שיש עוד חזקה לקולא דאשה בחזקת טהרה עומדת. אלא שמ"מ אין לסמוך ע"ז ואין ללמוד קולא מחומרא תדע דתר"ל דמקוה לאו ודאי גמור הוא אלא להחמיר. וגם יש לחלק קצת. אלא מ"מ לענין שלא לאוסרה על בעלה מחמת שראתה מחמת תשמיש ג"פ שהוא רק איסור דרבנן משום וסתות. אחר שתטבול הי' נ' להקל ודוגמת שהקיל הב"י סס"י קפ"ז בענין בתולה שנשאת ורמ"ת לתלות בד"ב לעולם עד שתשמש פ"א ולא תראה דם וכ"פ בש"ע שם סעיף י"ג וע"ש בס"ט סס"ק כ"ט דהיינו אף שאין מרגשת כאב. אלא שהאחרונים גמגמו בזה ודי להקל כשיש כאב בשע"ת דאיכא ידים מוכיחות הא בלא"ה לא עכ"ל. ובנד"ז נמי יש קצת ידים מוכיחות דהמכה נתהוה ע"י הלידה. שהרי הרגישה כאב בשע"ת דרגלים לדבר דמכה היה לה ע' בל"י סי' קפ"ז סקי"ג בשם שבות יעקב: