ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תצהוהנה

והנה

והנה בתירוץ ב' של תוס' ורא"ש הנ"ל מבואר בהדיא דלא אמרינן מתוך אלא ממלאכת אוכל נפש למלאכת הנאת הגוף ממש, דהיינו שהגוף נהנה מהמלאכה עצמה (אליבא דרבי יהודה אמרינן נמי מתוך ממכשירי אוכל נפש ממש למכשירי הנאת הגוףצו, אבל אנן לא קיימא לן הכיצז, אלא כמו שכתבו האחרונים בסי' תק"זצח דבכיבוי לא אמרינן מתוך, והוא הדין לשאר מכשירין לפי מה שכתב המג"א ריש סי' תקי"חצט דלא אמרינן מתוך אלא במלאכה הנעשית בגוף האוכל), אבל לא אמרינן מתוך שהותרה מלאכת אוכל נפש הנעשית בגוף האוכל שגופו נהנה מן המלאכה עצמה הותרה במכשירי הנאת הגוף שאין הגוף נהנה מהמלאכה עצמהק, כגון כיבוי הנר והבקעת והבית השורף דדמיין להדדיקא וכולהו אסיריקב, אף אי הוה משכחת לה כיבוי שיש בו בעצמו הנאת הגוף, שהרי כתבוקג דאף באוכל נפש אסור מכשיריןקד, משמע דמאוכל נפש ממש למכשירי הנאת הגוף לא אמרינן מתוך.

וזהו דלא כמו שכתבו התוס' סוף פרק המצניעקה דהבונה בית ביו"ט לצורך יו"ט אינו חייב מן התורה מתוך שהותר לגבן דהיינו בונה כו' עיין שם, דהא בנין הבית דמי לכיבוי בית השורף דהוי מכשירי הנאת הגוףקו דלא אמרינן בהו מתוך לרבנן, ואף לרבי יהודה לא אמרינן מתוך אלא ממכשירין למכשירין אבל לא מאוכל נפש למכשירין כמ"ש לעיל לפי תירוץ הב' של התוס' דכתובות. וצריך לומר דהתוס' דשבת ס"ל כתירוץ הא'קז. ולפי זה מכשירין דאסירי לא משכחת לה (בין לרבנן, בין לרבי יהודה היכא דאפשר מערב יו"ט) אלא במלאכה שלעולם אינו נעשית באוכל נפש עצמו. ולהכי מוקמינן פלוגתא דרבי יהודה ורבנןקח בסכין ושפוד וגריפת תנור דאיסורייהו משום תיקון כלי, שאין זה שייך באוכל נפשקט. ומתורץ בזה קושיית הר"ןקי, דלא קיימא לן כתירוצוקיא כמ"ש בסימן תק"טקיב עיין שם:

הערות

  1. צו. מתוך שהותר כיבוי בגריפת התנור או שלא תישרף הקדירה (מכשירי אוכל נפש) הותר אף לצורך דבר אחר (מכשירי הנאת הגוף).
  2. צז. שבזה לא קיי"ל כרבי יהודה.
  3. צח. ב"ח ס"ח ד"ה ומ"ש ודוקא (שמטעם זה לא הותרה גריפת התנור כשאפשר לאפות בלעדיה מתוך שהותרה כשאי אפשר בלעדיה). ט"ז סוסק"ו. מ"א סק"ח. וכדלקמן שם סוסי"ב.
  4. צט. שמטעם זה לא אמרינן מתוך אלא בהוצאה והבערה וכיו"ב (וראה לעיל ס"ב וקו"א ס"ק א, הטעם שהבערה לא חשיב מכשירין).
  5. ק. ראה אבני נזר או"ח סי' תט-י. ארץ צבי ח"ב ע' סה.
  6. קא. כמבואר בביצה כב, א.
  7. קב. כדלקמן סי' תקיד סעי' א-ה.
  8. קג. התוס' כתובות ז, א ד"ה אמר, בתירוץ הב' (הטעם שאין מתירין כיבוי לצורך דבר אחר).
  9. קד. לרבנן (ולא התירו רבנן מכשירין מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש).
  10. קה. שבת צה, א סוד"ה והרודה.
  11. קו. כמבואר בביצה כב, א, וכדלקמן סי' תקיד ס"א-ב, שכיבוי בית השורף הוי מכשירין (וא"כ נחשב גם בנין הבית כמכשירין). וראה אבני נזר או"ח סי' תט ס"ק ח ואילך. מי טל מכבה אות סו ואילך.
  12. קז. ראה העו"ב שם ע' סט.
  13. קח. בגמרא כח, ב.
  14. קט. כדלעיל סי' שיח סוסי"א.
  15. קי. שם (טו, ב) ד"ה דרש (מאי קמ"ל ומאי שנא הני). וע"פ המבואר כאן מתורץ שרק באלו פליגי.
  16. קיא. שרבי יהודה אינו מתיר בעשיית כלי גמור.
  17. קיב. קו"א סק"ב. וראה גם לעיל ד"ה והנה לפי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 6 עמודים.

  1. שולחן ערוך יא מאותו ספר שבת צה, ב
  2. שולחן ערוך יב מאותו ספר שבת צה, א
  3. שולחן ערוך ח מאותו ספר שבת צה, א
  4. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב שבת צה, א
  5. תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א שבת צה, א
  6. תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב שבת צה, א