(ג)

הערות

1. כו. לכללות קו"א זה ראה הערות וביאורים בהל' יו"ט ע' ל ואילך. נימוקי יו"ט.
2. כז. שאינה דוחה יו"ט.
3. כח. ז, א (לענין בעילת בתולה), הואיל והותרה לצורך שחיטה הותרה נמי שלא לצורך. ומבואר הטעם בתוס' שם ד"ה אמר (בתירוץ הא'), שהוא לצורך בעילת מצוה.
4. כט. בדברי רבא שם. ובברייתא שם קלב, ב.
5. ל. ראה רש"י שם (קלב, ב) ד"ה בין שלא בזמנה.
6. לא. סוד"ה לבדו (לענין מילה ושריפת קדשים): דמצוה שאין זמנה קבוע ויכול לעשותה למחר אינה דוחה יום טוב, והוא הדין לשריפת קדשים טמאים. וכדלעיל סי' שלא ס"ד. סי' תמו קו"א סק"ג. וראה סי' רמח קו"א סו סק"א.
7. לב. סעיף ג.
8. לג. ראה גם לקמן שם שהיא מצוה שזמנה בו ביום.
9. לד. ראה אבני נזר או"ח סי' תו ס"ק א.
10. לה. דברים כא, כג. רמב"ם הל' אבל רפי"ב (שהיא מצות עשה). וכ"ה לעיל סי' עב ס"ב (במוסגר). לקמן סי' תקכו ס"א. וראה לקו"ש ח"ז ע' 328.
11. לו. מו, ב. ורש"י שם ד"ה ה"ג.
12. לז. ד"ה משהין אותו: ואין תולין אותו שחרית, שמא יתרשלו בקבורתו ויבא לידי שכחה, אלא סמוך לשקיעת החמה כדי שיקברוהו מיד.
13. לח. שנאמר בתחלת אותו פסוק לא תלין נבלתו. ונתבאר ברמב"ם הל' סנהדרין פט"ו ה"ז.
14. לט. דהיינו עד הבוקר.