ח
ח חטים שאכלו מהם עכבריםנו ונשארו בתוכן הרבה חטים נשוכין מאכילת העכבר שיש לחוש בהן שמא נתחמצו מחמת הרוק שבפי העכברנז שהרוק מחמיץ כמו מים כמו שיתבאר בסי' תס"ונח אף על פי כן אין צריך לברור ולהסיר החטים הנשוכים מהחטים השלמים אלא טוחן הכל ביחד ועל ידי כן מתערב קמח הנשוכים בקמח השלמים ונתבטל בתוכו בס' קודם הפסח ושוב אינו חוזר וניער אף אם יאפה ממנה מצות בתוך הפסחנט כמו שנתבאר בסי' תמ"זס ואין זה כמבטל איסור בידים כיון שאין כוונתו לטחון כדי לבטל אלא טוחן כדי לאכול ומאליו הוא מתבטלסא ואם אין בחטים השלמים ס' כנגד הנשוכין לא יטחנם עד שיברור מהם הנשוכים (העודפים על המתבטלין בס'סב).
ואם לא ביררם וטחן הכל ביחד הרי זה מותר שקמח הנשוכין אינו אוסר את קמח השלמים בדיעבד לפי שהנשוכין עצמן אין בהם חשש גמור של חימוץסג שהחטים הם קשיםסד ואינם ממהרין להחמיץ ורחוק הדבר שיתחמצו מחמת מעט רוק שבפי העכברסה אבל אם אכלו עכברים משעורים (או משיפון ושבולת שועלסו) ואין ס' בהשלמים כנגד הנשוכין ושכח וטחן הכל ביחד יש להחמיר ולבערם קודם הפסח (עיין סי' תמ"בסז) שהשעורין (ושבולת שועל ושיפון) הם רכים וממהרים להחמיץ ויש לחוש שמא נתחמצו במעט רוק שבפי העכברסח:
הערות
- נו. טור ושו"ע ס"ג.
- נז. הגהת סמ"ק סי' ריט (ע' רכא). הובא בטור.
- נח. סעיף ג.
- נט. אחרונים . עולת שבת ס"ג. מ"א ס"ק ו. ח"י ס"ק יג.
- ס. סוף סעיף א (שקמח בקמח שנטחנו יחד הוי לח בלח) וסכ"ב (שלח בלח אינו חוזר וניעור). וראה לקמן ס"ט (שבחשש חמץ גמור חוששים להאומרים שגם זה נקרא יבש ביבש, משא"כ כאן).
- סא. טור וט"ז ס"ק ב. מ"א סי' תמז ס"ק מה.
- סב. תרומת הדשן סי' קיד. רמ"א ס"ג (אפילו בדגן שצמח. אבל ראה לקמן ס"י). וראה ראשית בכורים בכורות דף ט. דברי טעם (יט, א). חקרי הלכות ח"א כה, ב. ח"ד עו, ב. מ"מ וציונים. קובץ דברי תורה ו ע' ב.
- סג. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תפח. טור ושו"ע שם.
- סד. גמרא מ, א. רש"י שם ד"ה דשרירן.
- סה. טור ו מ"א ס"ק ה. ח"י ס"ק יב.
- סו. כדלקמן ס"כ (לענין לתיתה). וראה מ"א ס"ק ט.
- סז. סעיף יג (שאסור להשהות תערובות קמח בקמח פחות מס'). וראה לקמן ס"י (שאם עדיין לא טחן) שאין להוסיף עליהם קודם הפסח ולטחנם כדי לבטלם.
- סח. מ"א שם. ח"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.