ב

הערות

1. ח. במשנה שם. ורש"י שם ד"ה והדר שם אם השאיל כו'. וגמרא שם . ורש"י שם ד"ה בונייס. טור ושו"ע ס"ב.
2. ט. אליה רבה סוף ס"ק ח. עי' בשו"ע ס"ג לענין מלמד כו' שאינו אוסר. ובתוס' עירובין עב, א ד"ה ומודין ורא"ש שם פ"ו סי"ז, שכתבו הטעם כיון דמצי לסלוקינהו. ובמה שכתבתי שם לקמן ס"ה כיון שיכול לסלקם, ובמצוין שם בשוה"ג. וכן מצאתי בהדיא בב"י סי' שפ"ב ד"ה ומ"ש רבינו ודוקא גבי יחד לו בית בפירושו בדברי התוס' סו, א ד"ה מערב כו' ואין יכול לסלק. אלא שחלוק עליו ב"ח מטעם אחר .
3. י. ואם השוכר הוא נכרי ראה לקמן סי' שפב ס"ב.
4. יא. ברייתא שם פו , א. טור ושו"ע שם. וכ"ה לקמן סי' שפד – בנכרי.
5. יב. ברייתא שם – טבל ועששיות. טור ושו"ע שם.
6. יג. עולת שבת ס"ק ב.
7. יד. מ"[מ] הל' עירובין פ"ד הי"ד. שו"ע שם.
8. טו. מרדכי רמז תקכז.
9. טז. רש"י במשנה שם ד"ה אינו אוסר.
10. יז. רמב"ם פ"ד הי"ד. שו"ע שם. דיני אורחים ראה לקמן ס"ט-י.
11. יח. מרדכי רמז תקכו בדעת רש"י ובשם הר"י מקילון. הובא ב ב"י . שו"ע שם.
12. יט. ברייתא שם.
13. כ. רש"י שם ד"ה דבר הניטל. טור ולבוש ס"ב.
14. כא. צע"ג ודו"ק . וראה מ"מ וציונים.
15. כב. טור ושו"ע שם. מהרי"ק סי' מ"ז. הגהת סמ"ק רס"י רפב. הובא ב אליה זוטא סימן שפ"ד ס"ק ג. וקושית המג"א ס"ק ג צע"ג. עיין סי' שע"ב ס"ח ולקמן שם סי"א ובגמרא שם עז, ב. וכן ביאר באליה רבה ס"ק ב ובתוספות שבת ס"ק ג.
16. כג. מ"א שם.
17. כד. מהרי"ק שם. ב"י ד"ה ומ"ש רבינו אם אינם ניטלים בשם מרדכי רמז תקכז. שו"ע שם.
18. כה. מהרי"ק סי' מח. רמ"א ס"ב.