ז

הערות

1. פ. משנה פ"ג דטהרות מ"א-ב, וכרבי שמעון שזורי. עי' מנחות לא , א דקאמר יין דווקא . ותוס' שם ד"ה אימא.
2. פא. שו"ת רדב"ז ח"ד סי' א'קנד (פג). מ"א ס"ק ז. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה ס"כ.
3. פב. שו"ת רדב"ז שם. ברכת הזבח מנחות לא, א חדושים ד"ה תוספות. מ"א שם.
4. פג. ר"ש רפ"ג דטהרות. מ"א ס"ק ז.
5. פד. רמב"ם פ"ט מהל' טומאת אוכלין דאין הלכה כרבי שמעון שזורי - לפירוש הכ"מ שם. וראה גם פי' הרע"ב טהרות פ"ג מ"ב. וראה דברי נחמיה ל, א.
6. פה. ראה לעיל ס"ג לענין אם מים מצויין לפניו בתוך מיל כו'. וכאן מקיל אפילו אין מים מצויים בקל לפניו, מאחר שיש מתירין ליגע. והוא עפ"י הכרעת שיירי כנסת הגדולה הגב"י אות ד (הובא בעולת תמיד ס"ק ה. באר היטב ס"ק יב), שהכריע במקום שיש מחלוקת, להקל באוכל בכף. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סוף ס"כ, לענין דבש קרוש, אלא ששם התיר על ידי כף או סכין בפשיטות (ולא רק כשאין מים מצויים בקל לפניו).
7. פו. ובסדר נט"י לסעודה סכ"א: ומיני מרקחת המרוקחים בדבש ויש עליהם טופח ע"מ להטפיח צריכים נט"י לד"ה אא"כ אוכל ע"י כף או סכין. ובסכ"ב: שרגילין להאכל ע"י כף או סכין פעמים רבות. וראה גם לעיל ס"ג לענין דבש עב שטופח ע"מ להטפיח, להחמיר רק ביד (ולא על ידי כף וסכין), וש"נ.
8. פז. מ"א ס"ק ז. הלכה ברורה ס"ק ה. נהר שלום ס"ק ג. וכ"ה בסדר נט"י לסעודה סכ"א.
9. פח. ט"ז ס"ק ז. עי' אג"ק חי"א ע' ע-עא וע' רי-ריא. ומ"ש בזה בשלחן המלך ע' קמו הערה 8. העו"ב תרלז ע' 10.
10. פט. ובסדר נט"י לסעודה שם התיר ע"י כף בכל אופן כנ"ל, ובנידון דידן כתב: ויש לסמוך על דבריהם במרקחת על כל פנים [היינו אפילו בידו].