ספרי הבעל שם טובכתר שם טובחלק שנירמט

רמט

זלה"ה> במדרש ויהי ערב אלו מעשיהם של רשעים ויהי בקר אלו מעשיהם של צדיקים ואיני יודע באיזה מהם חפץ, כשהוא אומר וירא אלקים את האור כי טוב הוי אומר במעשיהם של צדיקים חפץ יותר. והוא תמוה, וכי ס"ד שחפץ במעשיהם של רשעים. וביאר [. . .] ^נ

כי יש מעשי הרשעים אכילה ושתיה ושמחה ושחוק וכיוצא, ויש מעשי תענית וצום ובכי ומספד וכיוצא. אמנם כשנתגברה חולי המרה שחורה ע"י עצבות וסיגופים וכיוצא אז צריך לאחוז במדת הרשעים לאכול ולשתות ולשמוח להסיר החולי הנ"ל. ולפעמים כשרואה שיצה"ר מתגבר בו ילבש שחורים ועצבות. וכל זה צריך לשקול במאזני שכלו. וז"ש ואיני יודע באיזה מהם חפץ וכנ"ל, ואם אין לו דעת להכריע איזה דרך הטוב ילך לת"ח שהם רופאי הנפשות, וכמ"ש הרמב"ם פ"ב מה' דיעות יעו"ש.

ובזה יובן איש כי תשטה אשתו, שהוא החומר והגוף שעל ידו נטה ושטה מדרך הישר ואינו יודע באיזה דרך יבחר וכנ"ל, אז והובא אל הכהן, שהם הת"ח רופאי הנפשות. וז"ש ולקח הכהן מים קדושים, הם דברי תורה, אל כלי חרש, ר"ל להלביש במשל ומליצה ויאמר לו תוכחת מוסר שיהיה לו רפואה ע"י מאזני שכלו הקודש. אמנם אם יתגאה בזה שוב אין דבריו נשמעים, לכך עצה היעוצה, מן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן וגו', ר"ל שיקח הכהן מדת השפלות כעפר שבקרקע המשכן ויתן אל המים של תורה ומוסר, ודפח"ח.

הערות

נ. זהו קטע מסי' קפח דלעיל עיי"ש . ובמקורו בצ"פ כתב : נראה לי לבאר פסוקי פרשת נשא כי תשטה אשתו וגו' והביא האיש את אשתו אל הכהן וגו' ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש ומן העפר יקח אשר יהי' בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים וגו'. ושמעתי ממורי זללה"ה פירוש בזה על פי ביאור משנה דאבות (וממשיך במש"כ לעיל סי' קפח , ואח"כ : ) ונחזור לביאור מורי זללה"ה בפסוק הנ"ל, כי יש . . . ( כבפנים כאן ). ----- הערות וציונים ----- כשנתגברה חולי המ"ש ע"י כו' – ראה לקמן סי' שב-ג וצוה"ר סי' נו. אז צריך כו' להסיר החולי הנ"ל – ראה צ"פ קיח, א (תטו, א): כי צריך הצדיק להתלבש לפעמים במדת הרשעים לשם שמים כמ"ש במ"א בשם מורי ומה בין תלמידיו של בלעם הרשע לתלמידיו של א"א ע"ה וכו' עיי"ש. ראה לעיל סי' סח, וכן סי' סג. ובאורך בכתונת פסים פ' צו ז, ב. ילבש שחורים ועצבות – להעיר ממו"ק יז, א ופירוש ר"ח שם. להלביש במשל ומליצה כו' – להעיר מדמ"א ר"פ תצוה ד"ה ואתה תצוה (הב'): ששמעתי מאא"ז זללה"ה ע"פ שמן תורק שמך ע"כ עלמות אהבוך שצריך לפעמים להלביש התורה בלבושין כדי להכניס בלבבות ב"א, משל לרופא שרואה שהחולה אינו יכול לקבל הרפואה כי היא מר בעיניו צריך ללבוש הרפואה במיני מתיקה כדי שיקבל, וזה שמן תורק שמך ע"כ עלמות אהבוך וד"ל וכו' עיי"ש. בענין משל זה להעיר מלקמן סי' שב-ג. אם יתגאה בזה כו' – ראה לעיל סי' קלא (נשנה לקמן סי' רנא-ב). וראה שם עוד סי' קיג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.