שנה

שהן שלוחי69, ושלוחו של של אדם כמותו70, דשליח הוא גילוי, וכמא'71 רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, וכמו האברים שבאדם הנה בהם ועל ידם הוא המשכת החיות, הנה כמו"כ המצות הן אברים דמלכא שהן המשכות גילוי אלקות בעולם. והם הב' קוין דימין מצות ושמאל תפלה, והתורה היא בקו האמצעי שהיא בחי' המשכה עצמית, שהו"ע המשכת המוחין פנימיים ועצמים. וזהו על שלשה דברים העולם עומד, שהם הג' קוין היינו ההמשכות והגילוים הנמשכים ע"י ג' דברי' אלו, דאז הוא טוב הוי' לקויו, שגם עניני הטבע הנהגתם הוא בדרך למעלה מן הטבע בגילוי רב ובהשפעה מרובה. וזהו קרוב הוי' לכל קוראיו, באיזה קו שיהי', כי כל אחת מעבודות אלו טובים המה, וטוב הוי' לקויו לכל קו ביחוד, ומ"מ לכל אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה72, דמ"מ יש יתרון המעלה בקו האמצעי שהיא תורה לפי שהיא המשכה עצמית. ושיעור הכתוב הוא דקרוב הוי' לכל קוראיו, דכל מי שהוא קורא להוי', הנה הוי' קרוב אליו, אמנם בכדי שיהי' לכל אשר יקראוהו אַז אַלע זאָלין זאיין קוראים להוי' הוא באמת, שהוא ע"י קביעות עתים לתורה ברבים.

-------------------- * --------------------

הערות

  1. 69. ראה גם אוה"ת וישלח רמח, ב. ספר המאמרים תרל"ג ח"א ע' נג. תרנ"ה ע' נו ואילך. לקו"ש חכ"ה ע' 330 הערה 13.
  2. 70. משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב. וש"נ. וראה לקו"ת שם ב, א.
  3. 71. ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א).
  4. 72. ראה לעיל ס"ע קל. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.