עא

המציאות, וכידוע בההפרש[ednref_54_*] שבין אותיו' החקיקה לאותיות הכתיבה, דאותיות הכתב הרי יש דבר נוסף על הקלף, והיינו בחי' מציאות דבר, ולמעלה היינו בחי' כלים דאצי' שהן בבחי' מציאות דבר, וכן בד"כ הכלים בכל מדריגה שנדבר ה"ה בבחי' מציאות, ומהאי טעמא נק' א"ק אדם דבריאה דכללות336, אמנם אותיות החקיקה אינם בבחי' מציאות דבר, והיינו בחי' האותיות שבאוא"ס שלפני הצמצום שאינם בבחי' מציאות, וכמו עד"מ אותיו' שבעצם הנפש, שהנפש מלאה אותיות337, ואינם בבחי' מציאות כלל. ובאמת הרי באותיו' החקיקה יש ג"כ ב' מיני חקיקה338, וכמו החקיקה על האב"ט שהגם שאין כאן אותיו' בבחי' מציאות, היינו שיהיו כדבר נוסף, מ"מ הרי יש להאותיות אחיזה באיזה דבר, וא"כ ה"ה בבחי' איזה מציאות, ועם היות שהאחיזה שלהם הוא בגופו ומהותו של האב"ט, והיינו שמציאותם הוא העצם ומהותו של האב"ט, ולא איזה דבר זולתו, מ"מ ה"ה בבחי' איזה מציאות, שהרי האותיות משחירים במקום החקיקה שאין האב"ט מבהיק כ"כ במקום ההוא, וגם באפשר למלאות אותן בדיו כו', ויש חקיקה מעבר לעבר כמו האותיות שבלוחות[ednref_55_*] שאין להם אחיזה כלל, והיינו שאינם בבחי' מציאות כלל גם לא באופן הנ"ל שהעצם הוא מציאותם, ואינם אלא אותיות בלבד, וא"א כלל למלאות אותן כו'. והמשל דחקיקה על אב"ט הוא על בחי' הכלים דא"ק|336, בחי' טה"ת, דהגם שהן רק בחי' שרש נשמות דגופות|336, מ"מ יש להם אחיזה שהן עכ"פ בחי' איזה מציאות, דהרי העדר המציאות דכלים דא"ק אינו כ"כ מצ"ע, כ"א מצד האור והגילוי339, והגם שמציאותם הוא רק בחי' האור בעצמו לא כמו דבר נוסף, דגם בחכ' הכלי נק' חיוהי כנודע[ednref_56_*], ובת"ת גם הכלי[ednref_57_*] שם הוי' כו', ומכ"ש בבחי' א"ק, מ"מ הנה לאחר כל ההפלאה וההפשטה ה"ה בבחי' מציאות דבר, וגם אפשר למלאותם, היינו שהם בבחי' מקור עכ"פ לכלים דאצי', וזהו שהן שרש נשמות דגופות. והחקיקה מעבר לעבר הוא משל על בחי' האותיות דטה"ע שלפני הצמצום|336, שהן בבחי' העדר המציאות לגמרי, וא"א למלאותם בדיו, היינו שאינם בגדר מקור כלל, ומ"מ ה"ז בחי' אותיות שנק'

הערות

  1. 336. ראה לקמן פרק לח (לקמן ע' צז).
  2. 337. לקו"ת בחוקותי מה, ד. שה"ש ד, ב. ספר המאמרים תרצ"ו ע' 110. וש"נ.
  3. 338. מאמרי אדמו"ר הזקן שם ע' תרצ. המשך תרס"ו ותער"ב שבהערה ד"ה "וכידוע בההפרש". וראה גם לקוטי שיחות חלק ח ע' 127 ואילך. ד"ה וידבר ה' גו' זאת חוקת התורה תשמ"ה. ועוד.
  4. 339. וכמ"ש מזה בדרוש יו"ט של ר"ה הנ"ל [המשך תרס"ו ע' רו]. - ספר המאמרים עת"ר שבהערה 1. וראה גם המשך תער"ב ח"א ע' טז ואילך. ד"ה מה רבו מעשיך תרמ"ד פרק ה (ספר המאמרים תרמ"ד (קה"ת, תשס"ב) ע' שכ ואילך). [edn_54_*] וכידוע בההפרש: ראה לקו"ת ר"פ בחוקותי [מה, א]. ד"ה פב"פ, וד"ה אין עומדין תרס"ז [המשך תרס"ו ע' תעג ואילך. ע' תעו ואילך]. ד"ה נשא רדע"ת [המשך תער"ב ח"א ע' תק]. [edn_55_*] האותיות שבלוחות: שהיו מעבר לעבר כמרז"ל (שבת קד, א) מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין. [edn_56_*] נק' חיוהי כנודע: ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו) פ"ט [ספר המאמרים תש"ח ע' 163]. [edn_57_*] ובתפארת גם הכלי: ראה תו"א ותו"ח פ' נח רד"ה הן עם אחד [תו"א י, ב ואילך. תו"ח סד, ג].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.