127
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מתאים לענין של "מונין...": כוונת ה"שטן" היא להפריע ולהצר בעת עשיית דבר, אך לא לבטלו, כפי שאנו מוצאים בפסוק'* "ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו", ששם המשמעות היא, שהמלאך הצר לבלעם והקשה עליו בדרכו, אך לא מנע ממנו לחלוטין להמשיך בדרכן**.
לכן משנה רש"י גם בסיום דבריו, ואינו אומר "להפטר ממנה", אלא "אין לך רשות להרהר אחריה", כי בעניננו אין מלכתחילה מחשבה "להפטר ממנה". אלא כיון ש"השטן ואומות העולם מונין את ישראל" וטוענים שאין במצוה זו שום משמעות וטעם, ייתכן ש"תהרהר" משום כך אודות המצוה, ולכן מזהירים "אין לך רשות להרהר אחריה". עליך לקיים את החוקה בהתלהבות ובשמחה, בדיוק כפי שאתה מקיים את המצוות המובנות בשכלך.
והטעם לכך הוא "גזירה היא מלפני": כיון שהקדוש-ברוך-הוא בעצמו קובע לגבי מצוה זו, שהיא חוקה (גזירה), אין צריכה להפריע לך כלל הטענה "מה המצוה ומה טעם", כי אדרבה: תכלית
חוקת א
השלימות בקיום מצוה זו הוא* עשייתה רק מפני שהקדוש-ברוך-הוא גזר כך.
לפי האמור לעיל מובן מדוע מצטט רש"י את המלים "זאת חקת התורה", למרות שהוא מבאר רק את המילה "חקת", כי המלים "זאת... התורה", שמהן מוכח שחוקה זו שונה מכל שאר החוקים, כדלעיל בסעיף ב' - מחייבות את ההסבר "לפי שהשטן.. מונין... אין לך רשות להרהר אחריה".
ד שני סוגי חקיקה מהענינים של "ינה של תורה" בפירוש רש"י זה:
מוסבר בתורת החסידות*, שחוקים מלשון חקיקה. ומוסבר'*, שיש שני אופנים בחקיקה: א) אותיות חקוקות בכלל, כבאבן טובה, למשל. בסוג זה האותיות, אמנם הן מהחומר עצמו, ולא כאותיות הכתיבה שהן מציאות נוספת לחומר שעליו כותבים, ואותיות אלו מכסות לגמרי את החומר שמתחתן, אך בכל. זאת, כיון שיש לאותיות אלו "מקום אחיזה" באבן, הן קשורות לאותיות הכתיבה**, כי גם הן מעלימות
הערות
- 1. ועד"ז הוא גם בנוגע למה שמסיים ביומא שם "ואין לך רשות להרהר בהן").
- 3. בלק כב, כב. וכ"ה שם, לב. וראה גם מ"א יא, יד (ועוד) "לשטן" - אף שלא נלקחה ממנו מלכותו (ראה שם, יאחב).
- 4. ואף ש"הי' רוצה למנעו מלחטוא" (רש"י שם, כב), הרי זה רק - רצון, אבל בפועל אמר לו "לך עם האנשים" (שם, לה).
- 5. להעיר מפרש"י וירא (כב, יב) שגם שם "לשטן ולאומות". עיי"ש.
- 6. לקו"ת ריש פרשתנו. וראה גם שם ר"פ בחוקותי.
- 7. ד"ה אין עומדין תרס"ז (בהמשך תרס"ו). בסוכות תש"י. ובכ"מ.
- 8. ועד שאפשר למלאותן בדיו, היינו שנותנים
מצוטט ב־5 עמודים
- ספר המאמרים עא לקוטי שיחות חלק ח ע' 127
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז לקו"ש ח"ח ע' 127
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשי"ז לקו"ש ח"ח ע' 127
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ח ע' 127
- תורת מנחם בס"ד. י"ט כסלו, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ח ע' 127
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.