שצו

ח"ו ע"י ריחוק ויסורים, וכמו שאנו מבקשי' בהוידוי הגדול דיוהכ"פ ומה שחטאתי לפניך מחוק ברחמיך הרבי' אבל לא ע"י יסורים וחלים רעים, ולזאת הנה מאחר שמדבר בב' הדברים במעשה המצות ובתשובה, והרי אחת מהם ודאי יהי' לכן נאמר אשר תשמעו שהוא ל' ודאי יותר מכמו אם שהוא ספק, ועוד זאת כי בהלשון אשר תשמעו מרומז הא דאמרז"ל (מד"ר ויקרא פל"ה¹⁶) אשרי ואשריכם לכשתקיימו כל התנאים הללו שהתניתי עמכם, אימתי כשתשמרו את תורתי, ולפ"ז הנה שיעור הכתוב הוא, ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה דאנכי מי שאנכי¹⁷ עצמות א"ס ב"ה נותן ברכה לנשמות ישראל, וברכה גדולה כזו אשר בכחה להפוך גם את הקללה לברכה, והם ב' דרכים בעבודה הא' הוא אשר תשמעו אל מצות ד' אלקיכם כו' דאשר פי' ענג והיינו מי דקיום המצות אצלו הוא בחפץ ורצון פנימי דאז הוי זה עצמו ברכה, והב' דאם בסבות מסבות שונות לא תשמעו כו' וסרתם מן הדרך כו'¹⁸ דזה עצמו הוי קללה, היינו מה שאין שומעין, הנה העצה לזה הוא תשובה, דע"י התשובה הנה גם הקללה נהפך לברכה.

וזהו ראה אנכי נותן לפניכם היום, דב' מיני עבודה זו דמצות ותשובה שניתנו לישראל בדרך מתנה הוא בכל עת ובכל מקום, דהנה כל מקום שנא' היום הוא נצחי, דפי' היום הוא כאמרז"ל (עירובין דכ"ב ע"א) אריב"ל מאי דכתיב¹⁹ אשר אנכי מצוך היום לעשותם, היום לעשותם (בעוה"ז, רש"י ע"ז ד"ג ע"א) ולא למחר לעשותם (שלאחר מיתה לעתיד לבוא אם בא לקיים מצות אינו מועיל, רש"י) היום לעשותם למחר לקבל שכרם, והיינו דהיום לעשותם שזהו עד למחר לקבל שכרם דקאי על הגמול דלע"ל, וא"כ הרי כל משך זמן העוה"ז הוא היום לעשותם, וזהו דהיום הוא נצחי, ופי' לפניכם הוא בבחי' הפנימיות שלכם, דהנה כתיב²⁰ וזאת לפנים בישראל, דזאת קאי על התורה שנקראת זאת וכאמרז"ל (מנחות דנ"ג ע"ב) יבא זה ויקבל זאת מזה לעם זו, יבא זה, זה משה דכתיב²¹ כי זה משה האיש, ויקבל זאת זו תורה דכתיב²² וזאת התורה אשר שם משה, מזה זה הקב"ה דכתי'²³ זה אלי ואנוהו, לעם זו אלו ישראל שנא'²⁴ עם זו קנית, וזאת לפנים בישראל שהתורה שהיא נקראת זאת היא בבחי' הפנימיות בכאו"א מישראל, דהנה איתא בזהר²⁵ תלת קשרין²⁶ מתקשראין דא בדא, ישראל מתקשראין באורייתא, ואורייתא בקוב"ה וכולהו דרגין