תקכא

פנים ¹ בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש², וצ"ל מהו הסימנים במקום הדיבור ואופנו שהי' בהר ומתוך האש, דמשמע דהמקום והאופן הם ג"כ מעקרי הענינים במ"ת, וידוע דכל עניני מ"ת אינם שהיו רק דבר זמני בשעת מ"ת בלבד, אלא שזהו דבר נצחי וקיימי לעד, וכמו באופן לימוד התורה עכשיו, ארז"ל³ מה להלן באימה ביראה ברתת ובזיעה⁴ אף כאן באימה ביראה ברתת ובזיעה, והיינו כאלו עתה ממש עומד בסיני ושומע דבר הוי' בהלכה זו שלומד עכשיו, דזהו דכתיב (דברים ו ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ודברת בם וגו'⁵, ואמרז"ל⁶ בד"ת הכתוב מדבר, ולכאו' הרי תורה היא חכמה ושכל, וכל דבר שבשכל הרי עיקר מקום משכנו הוא במוח, וכן הוא בתורה דענינה הוא ידיעת המושכל בכל פרטי סברות ועמקות עניניו, דזה מתיחס אל המוח דשם משכן השכל, וכמו שביאר רבינו נ"ע⁷ בפ"ה, הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו, והמושכל נתפס ומוקף ומלובש בתוך השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופסו בשכלו, ומסיים במעלת היחוד נפלא שבידיעת התורה, שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה, הרי דעיקר ענינה של תורה הוא