ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת וארא</h2><h3>להבין שרש מצות דרבנן</h3>נט, ד

נט, ד

כדי להגביה הסוף כו', וכמשל עיגול המסבב מלמעלה ומלמטה בשוה כמש"ש, ואז תהי' ביכולת הנפש במעשי' לעורר מצות הוי' לעילא בבחי' אצי' כו'. ומפני שחכמי ישראל יודעין תוכן כוונת הציווי מבחי' או"מ לכן ידעו נוסח ההמשכת או"מ על הנפש לייחדה בקדש העליון כו', וזהו ערבים עלי ד"ס שהם הברכות של המצות שעל ידם יהי' מצות ה' נעשית לעילא לעילא כו', וכמו וצונו שהוא יחוד קבה"ו⁵⁸ כמ"ש לעיל שרצה לזכות נשמות ישראל לייחדם במהותו ית' ע"י העשי' עצמה, כן בנוסח הברכה הוא ג"כ יחוד קוב"ה ושכינתי' על עליית חושך הנפש שתוכל לעשות המצוה ולהתקשר ולהשתאב בגופא דמלכא⁵⁹ ע"י העשי' כו' וד"ל. אך לא תהי' רצון הנפש בנוסח הברכה להשתאב, כי זהו ע"מ לקבל פרס⁶⁰ שמשמשין את הרב בעבודת המצוה כדי להתקשר בו, והרי ברצון התקשרות זו יש בה תערובות עצמו שיהי' הוא מקושר, והחצי אחר הוא לה' שההתקשרות שהוא רוצה הוא במהותו כו', ולכן נק' פרס⁶¹ וד"ל. אלא שע"י אמרו הברכה ממילא נעשה היחוד והארת או"מ עד שבהעשי' תהי' ההשתאבות ממילא ולא שהוא יתן לבו בזה כו', כמו העבד הנאמן שיעשה ציווי אדונו רק מצד שציוה ולא מצד איזה תועלת אפי' לאדון וד"ל. וזהו שהבין הינוקא בריחא דלבושייהו⁶² שחסר בנפשם או"מ ממצות ק"ש אף שבעסקם במצוה פטורים היו⁶³, אבל או"מ דק"ש מ"מ חסר בנפשם, שנפשם לא עשו ולא נעשה היחוד של וצונו שבמעשה המצוה לזכות ישראל וד"ל, ובלבושיהן הבין דוקא בריחא⁶⁴ מבואר במ"א.

הערות

58. וצונו שהוא יחוד קבה"ו : ראה לעיל נז, א.
59. ולהשתאב בגופא דמלכא : נסמן לעיל פ' שמות ה, ב.
60. ע"מ לקבל פרס : ראה אבות פ"א, מ"ג.
61. והחצי. . נק' פרס : ראה בכורות נח, א. ערוך בערכו. ברטנורה פאה פ"ח, מ"ה.
62. שהבין הינוקא בריחא דלבושייהו : זהר (ינוקא) בלק קפו, א.
63. שבעסקם במצוה פטורים היו : סוכה כה, א. ראה גם הנסמן בלקו"ש תשא כרך כו ע' 237 הערה 64.
64. ובלבושיהן. . בריחא : ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ס"ע שצט. תקס"ב ח"א ע' סא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.